מאת: פרופ' עמוס עדס
האם פני מועצת גפן היין בישראל לחידוש ורענון ענפי היין גפן היין?
גליון "עלון הנוטע" האחרון מאפריל-מאי 2011, הוקדש רובו ככולו לגפן מאכל וגפן יין. שלושה מאמרים חשובים יש בו. בראשון, מאמרו של אייל רבן – הממ"ר הבכיר לגפן מאכל ויין, נרשם כי כיום (2011) נטועים כ- 55,000 ד' כרמי יין. במאמר השני, מאמרו של עירן הרכבי – רפרנט גפן יין בשה"מ, נכתב כי השנה ינטעו עוד כ- 5,000 ד' ליין. כמו כן יעקרו כרמים שכלכליותם גבולית. ב- 2010 הניבו 37,000 ד' כרמי היין כ- 50,000 טונות ענבי יין (יבול ממוצע של 1350 ק"ג ענבים לד'). כמו כן נאמר שם שמשנת 2012 עד 2015 יגדל יבול היין מהענבים שיבצרו בכ- 3 מיליון ליטרים יין מדי שנה. בכמות זו חייבת הצריכה לנפש לגדול ב 0.5 ליטרים לשנה מדי שנה, על מנת למנוע עודפי יין. המטרה היא להגיע לצריכה של 7.0 ליטרים לנפש לשנה. נתון נוסף שהופיע בעתוני הארץ הוא שמכירות היין לקראת ובמהלך הפסח היו נמוכות כדי % 10 מהצפי. כלומר נמכרו פחות בקבוקי יין. נתונים אלה מחזקים את הנאמר ברשימות שפורסמו באתר זה ובזה של איש הענבים לאחרונה על ידי כותב שורות אלה.
במאמר השלישי, שנכתב על ידי צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן היין, נתונים נתונים מעט שונים מאלה שהובאו למעלה אך התמונה נותרת בעינה. במאמר יש מספר חידושים והארות לפעילות מועצת גפן היין לקידום הפעילויות בענפי גפן היין והיין. חלק מהפעילויות המוצהרות נקבעו גם בשנים קודמות אך תוצאות הפעילות היו זניחות על פי הקיים בפועל. נבחן כל החלטה לגופה:
קידום מכירות ויצוא – החלטות כאלה מתקבלות מדי שנה וחלקם מתבצעות וחלקן מתמסמסות כמו ההחלטה על הקמת תאגיד יצוא לפני כשנתיים- שלוש. הסיבות רבות ביניהן אי יכולת היקבים להתאגד יחדיו לקידום היצוא.
בעית מעמד היקב המשפחתי בישובים החקלאיים – המועצה נחרצת בהחלטתה לקדם אימוץ ההגדרה שהיקב המשפחתי הינו ענף חקלאי לכל דבר וענין ויש להתיחס אליו ככזה לא רק במסגרות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אלא גם ברשות מקרקעי ישראל, משרד הבריאות ורשויות התכנון. כל אלה הערימו ומערימות עד היום בעיות מנהליות ארגוניות ורישוייות למניהן על היקבים המשפחתיים.
לימוד שיטות התמיכה בענפי כרם היין והיין הנהוגות במדינות השוק האירופי – פעילות זו חייבת הייתה להעשות לפני שנים רבות ולא כיום לאחר חתימת חוזים מחייבים בהם התמיכה הישראלית בענפים אלה כמו ביתר הענפים בחקלאות מוגבל ומוגדרת בחוזי הסחר. פירוש המאמץ כנראה לפרוץ את המחסומים שהערמנו על עצמנו בעבר. החלטה חשובה שיש לתמוך בה בכל דרך אפשרית.
"הסדרת" ענף היין – בהחלטה זו כרוכות מספר מגמות חשובות. על חלקן ניסו לעבוד בעבר ולא בהצלחה יתרה ואילו על האחרות יש לברך. ננסה לעמוד על אלה אחת לאחת
1. החלטה הקובעת שיקבעו תקני תוויות היין. לא ברור האם מדובר לקבוע תקן מחייב לתכולת הטקסט שמובא בתוויות, או גם לכלול בו הסדר תקני איכות שאינה פרי גחמת היצרן ויומרתו בלבד. טוב היה לו כללה החלטה זו במפורש הצהרה על פעילות לסיווג איכויות היין ומתן תוי מועצה לאישור התוויות שעל הבקבוקים כמו אלה של מועצת הזית, של האפלסיון בצרפת, איטליה, ספרד ועוד.
2. מיפוי (תיחום) אזורי היין בארץ – החלטה זו אינה חדשה והיא הועלתה בעקבות בקשה של השוק האירופי לפני מספר שנים. הוקמה וועדה ופרי עמלה נגנז בשל לחצים במועצת גפן היין. נראה שחידוש ההחלטה הינו פרי תעוזה שכל כורמי היין והיצרנים בארץ חייבים לתמוך בו, לעודד ולעזור בכל דרך להצלחת הפעילות בתיחום אזורי היין. לכותב שורות אלה נראה, שהמתכונת הרצויה לקידום פעילות זו היא בהחלטת שרי התמ"ת והחקלאות להקמת ועדה של מומחים שאינם תלויים ביקבים או במועצות המקומיות ברחבי הארץ.
3. ייצוג רשמי ליין "כחול לבן";
4. קידום היין הישראלי בשוק המקומי – החלטה כזו חוזרת מדי שנה ולא ברור היכן תוצאות הפעילות והשפעותיה על הצריכה בארץ. בנוסח המאמר אין ולו גם רמז למה הכוונה, אילו פעילויות תכללנה ואילו יבוצעו על ידי מי.
5. קידום היין הישראלי ביצוא.
מועצת גפן היין, לפי המאמר, פועלת לקידום מיזם בה היא שותפה למשרד התיירות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר לקידום תיירות היין בארץ. לפי מיזם מבורך זה תחולק הארץ לששה אזורי יין ותיירות, ימופו מסלולי תיור, יקבים, אתרי חופשות יין ועוד.
