בחברון בוחרים לבני

05/11/2010
מאת: רונן פרלמוטר
יקב קטן ונחבא הממוקם בישוב כרמל הסמוך לקריית ארבע הוא יקב לבני.
המשך »

 מאת: רונן פרלמוטר
 

בימים של טרום פקידי הברון, שלטו בענף היין הקטן והלא מפותח בארץ היקבים הירושלמיים. שור, טפרברג ודומיהם היו מפיקים את יינותיהם, המתוקים לקידוש בדרך כלל, כאשר חומר הגלם, קרי הענבים, היה מגיע מהאזור האיכותי, הזמין והקרוב ביותר אליהם – חברון.

עם מהפכת היין האיכותי שהתרחשה פה בעשרים וחמש השנים האחרונות, נשכח מעט אזור זה, והאזורים היותר נחשבים לגידול ענבי יין נחשבו איזור הכרמל (סובב זיכרון) בתחילה ואח"כ הגליל והגולן. אולם בשנים האחרונות אנו עדים לחזרתו של איזור הר חברון כבעל טרואר מיטבי לגידול ענבים איכותיים. כך למשל מספק האזור ענבים משובחים ליקבים כמו יתיר ורמת חברון. יקב נוסף, קטן ונחבא הממוקם בישוב כרמל הסמוך לקריית ארבע הוא יקב לבני, בבעלותו של מנחם לבני.

לפני מס' שנים כתבתי, במסגרת המדור "שועל בכרם", על מנחם זה ועל יינותיו, אך הקשר עמו לא היה רציף. מסיבה זו שמחתי כאשר פגשתי את מנחם במסגרת הרצאתי בנושא "כשרות ויין" בקורס היין של מכללת אריאל, שם הוא הזמין אותי לביקור אצלו בכרם. "זה לא מסוכן שם אצלכם בחברון?" הייתה השאלה הראשונה ששאלתי, ומנחם השיב – "לא הרבה יותר מסוכן מלנסוע לירושלים". ומכיוון שלירושלים אני עולה ללא חשש החלטתי לנסוע גם לחברון, אך ליתר ביטחון לקחתי עמי את אחי הצעיר משה. הדרך הייתה באמת שקטה ונעימה – כביש 6 עד קריית גת, שמאלה דרך מחסום תרקומיא (תאמינו לי – השם הרבה יותר מפחיד מהמקום עצמו!), עד הסוף ימינה וחמש דקות אח"כ מגיעים לתחנת הדלק של קרית ארבע. הימים היו ימי הבציר החמים והדרך הייתה משובצת בגפנים מוריקות עמוסות פרי עסיסי. אלמלא הייתי יודע שאלו פאתי חברון, הייתי מדמיין לעצמי את האזור כפרובנס…

הגענו לכרם של מנחם ומצאנוהו חבוש בכובע רחב שוליים, כשזקנו הלבן מתנפנף ברוח החמימה. מנחם הזמין אותנו לשבת בצל תחת הסככה שהקים בצמוד לגפנים. יין הוא עושה מענבי המקום כבר מאז 2003. 42 דונם השייכים לו, מתוכם הוא מגדל ענבים ב- 32 דונם (קברנה סוביניון, מרלו, שיראז ומעט פינו נואר) והשאר דובדבנים אדומים ושחורים. "הקרקע הזו נרכשה על ידי יהודים עוד בשנת 1936 ואני מטפל בה כבר כמעט שלושים שנה. אנחנו בגובה 870 מטר" הוא אומר, "והפרשי הטמפרטורה בין היום לילה פה באזור מאוד משמעותיים. הרבה יותר קר פה מאשר בירושלים. בהתחלה לא עשיתי יין אלא מכרתי את הענבים. אחרי שבקרו אצלי יקבים גדולים ורצו לקנות את התוצרת שלי הבנתי שיש פה פוטנציאל".

כמות היין שהוא מכין עדיין קטנה (כ-10,000 בקבוקים לבציר) ופרנסה מהיין עדיין לא רואים. "בינתיים זה רק תעסוקה וכאב ראש", הוא מספר. לא אחת הכרם ניזוק מהתנכלויות של פורעים ערביים מהכפרים השכנים שבאו באישון ליל וחיבלו והשחיתו לו את היבול, את נערכת ההשקיה ואת הגפנים. אבל מנחם אינו איש שמוותר בקלות – הוא חזר וטיפל ושיקם את השטח. הוא דואג לדלל את הענבים המודלות בצורת Y, המוכרת יותר כשיטת הדליית גפנים של ענבי מאכל, ומגיע לתנובה של כטון אחד לדונם. כל העבודה הינה עברית, מהכרם ועד לבקבוק – גם בגלל הכשרות ובעיקר מסיבות אידיאולוגית. בשנים האחרונות יינן היקב הוא ברונו דרמון, אקס יקב יתיר.

"בהתחלה לא היו לי מכשור לייצור יין ולכן השתמשתי באתרי ייצור שונים – שנה אחת ייצרנו ביקב רמת חברון, שנה אחרת ביקב תניא. היום ברוך השם כבר רכשתי ציוד, פשוט אמנם – אך עושה את העבודה, ואני מייצר במתקן משלי".

את היין אותו הוא מייצר הוא מוכר בעיקר מפה לאוזן, מעט בחנויות יין ומסעדות ירושלמיות ומעט דרך אתר האינטרנט שלו (www.livni-wine.com). רוב היום הוא עסוק בעיסוקים אחרים. בין היתר הוא הבעלים של חממה טכנולוגית שהקים באזור התעשייה קריית ארבע, המאכלסת שורה של חברות היי-טק (תוכנה ברובן), ומשמש אף כמנכ"ל "מחדשי היישוב היהודי בחברון", תפקיד אליו נקרא לדגל שוב לאחר כמה עשורים מאז מילא אותו לראשונה.

"בעוד חצי שעה אמור להגיע לכאן האלוף במיל' עוזי דיין עם קבוצת מבקרים" אומר לנו לבני, אך מכיוון שיום שישי היה זה והשבת התקדמה לעברנו בצעדי ענק, החלטנו לוותר על המפגש המעניין הזה, להתיישב סביב השולחן ולטעום מעט מהיין החברוני:

קברנה סוביניון 2007 "שדה כָּלֶב", יקב לבני– 100% קברנה סוביניון שהתבגר 14 חודשים בחביות צרפתיות חדשות (ראדו). צבע כהה אטום, רגליים רחבות, ארומות של פרי שחור בשל, בחיך גוף מלא עם טאנינים מודגשים אך לא תוקפניים. יש ליין הצעיר הזה עוד הרבה שנים לפניו, אך גם כעת הוא מפגין איכות מרשימה.

קברנה סוביניון 2006 "שדה כָּלֶב", יקב לבני – 90% קברנה סוביניון ו-10% פינו נואר. תודו שזה לא בלנד שיגרתי. היין כבר בוגר ונעים יותר, חומצי ומאוזן. הוא נוטה יותר לכיוון של הפרי האדום – פטל, דובדבן בהיר ומוקה. ברקע מעט עור ווניל, וגוף בינוני עד מלא. יין מוצלח למתקדמים.
 
 
 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *