30 שנה ליקבי רמת הגולן

18/05/2013
חגיגת יין בבר של יקבי רמת הגולן על המזח בנמל תל אביב המשך »

כתב וצילם: אבי הלוי
יקבי רמת הגולן חוגגים השנה שלושים שנים להיווסדם. בעבר ציון דרך מסוג זה היה מהווה סבה טובה לחגיגה גדולה ומושקעת עם אלפי מוזמנים, אוכל טוב ויינות כיד המלך. אלא שהימים ימי כלכלה זהירה וביקב מצאו לנכון שיש לחגוג את האירוע בצנעה יחסית אבל תוך כדי הצגה מרשימה של הישגי היקב. יחד עם זאת – באירוע פתיחת בר היין של יקבי רמת הגולן על המזח בנמל תל אביב – ציינה ענת לוי, מנכ"ל היקב, שעם כל ההישגים וההיסטוריה המפוארת של היקב היא מעדיפה להדגיש את העובדה שהיקב 'רק' בן שלושים, כל החיים לפניו ויש עוד הרבה מה לעשות, ללמוד ולהגיע לשיאים חדשים.

"החזון של יקבי רמת הגולן היה מאז ומתמיד להוביל את תרבות היין האיכותי בישראל", אומרת לוי ומסבירה שזה מה שנעשה כבר שנים רבות ובהרבה תחומים. החל מהבאת זנים חדשים ואיקלומם בארץ והמשך בגיבוש צוות ייננים מקצועי מאוד, מהטובים בעולם, בעל ידע רב שהולך ונצבר. היא מאמינה שבאמצעות יקבי רמת הגולן למדו הישראלים להכיר את הזנים ולבטא את שמם נכון. אמנם לא בהכרח כל זן צריך להתאקלם בארץ אבל בהיכרות שיוצרים לקהל הישראלי עם הזנים השונים מביאים לקהל זה את תרבות היין. "זהו חלק ממסע ארוך שאנו עוברים ביחד עם הקהל הישראלי", אומרת לוי.

ברוח פיוטית משהו תיארה לוי את הסביבה שבה פועל היקב: "איך אפשר מבלי לספר על איכות אזור הגידול שלנו עם האדמה האיכותית הוולקנית, האקלים הכל כך מגוון והמשתנה מצפון לדרום או להיפך, היופי של הגולן עם הצבעים המשתנים – צהוב של קיץ ושחור של בזלת, צבעי השלכת המטריפים של הכרמים ומטעי הדובדבן, השלג הלבן של החורף והמים שזורמים בכל מקום." בהמשך ציינה לוי שבר היין אמור להיות מצגת חיה שבה מתקיים מפגש של אנשי היקב עם קהל אוהבי היין. כמאה עובדים גויסו למטרה זו "כדי לספר את סיפור יקבי רמת הגולן מכל הלב והנשמה, בלי אמצעים טכנולוגיים מורכבים אלא על ידי קשר ישיר ובלתי אמצעי כשבינם נמצאים היינות לטעימה – כל יין והסיפור שלו".

אבי-דרך היין

ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקב רמת הגולן, סקר את ההיסטוריה של יקב רמת הגולן. "לפני שחושבים על העתיד, כדאי לזכור את העבר", הוא אומר. בדברי שונפלד לא נאמר משהו חדש מעבר לדברים הידועים. הוא הזכיר את חלקו של פרופסור קורנליוס מאוניברסיטת דייויס שביקר ברמת הגולן והמליץ לנטוע כרמי יין שכן הקרקע הוולקנית והגובה הרב מתאימים לכך למרות ואולי דווקא בגלל האקלים הים תיכוני של ישראל. שונפלד סיפר על היין הראשון של היקב – סוביניון בלאן בציר 1983 – שזכה לתשבחות בארה"ב. "הייתי אז סטודנט בדייויס", מספר שונפלד, "ואני זוכר את הכתבה בניו יורק טיימס שבה נאמר שזהו היין האיכותי הראשון שיצא בישראל."

שונפלד מחלק את ההיסטוריה של היקב לכמה עידנים: העידן הראשון קרוי בפיו 'גדול וירוק' והוא מפרט: "כאשר הגעתי ליקב, בשנת 1991, מגדלי הכרמים שלנו היו חקלאים מענפים אחרים. הם לא ידעו לגדל גפן, הם לא ידעו מה זה יין, הם לא שתו יין וכל הנושא היה חדש וזר להם. כתוצאה מכך הם רצו גפן גדולה, ירוקה וחזקה. היינו צריכים להסביר להם שהם מגדלים יין והתחלנו לשלם יותר כסף עבור ענבים שהפיקו יין יותר טוב. היום זה מובן אליו אבל במצב ששרר אז בארץ זו הייתה מהפכה."

השלב הבא היה התמקדות בנוף הגפן ושונפלד מסביר: "באמצע שנות התשעים הרגשנו שהגענו לאיזה שהוא פלאטו מבחינת האיכות וחיפשנו דרך לפרוץ קדימה. יצרנו קשר עם אחד האנשים המפורסמים בעולם בנושא גידול גפן יין, פרופ' ריצ'ארד סמארט האוסטרלי, מומחה לעיצוב נוף (Canopy Management)." בהדרכתו של סמארט הוחל בהכוונת ענפי הגפן, מה שקרוי פיצול הנוף בשיטת ה- 'בלרינה', כך שאשכולות הענבים נחשפו ליותר אור ואויר. "ההשפעה הייתה מיידית", אומר שונפלד, "במיוחד בזנים האדומים. כך זה נמשך עד אמצע שנות האלפיים ושוב הרגשנו שהגענו לפלאטו מבחינת האיכות. בכל פעם שאנו מגיעים למצב כזה אנו מחפשים פריצת דרך".

העידן הבא נקרא בפיו של שונפלד גידול יין מתוחכם. "התחלנו לעבוד עם מספר מומחים מתחומים שונים", הוא מספר. "אחד הפרויקטים שנכנסנו אליהם הוא יצור חומר ריבוי נקי ממחלות. הבנו שאנו הולכים לקראת גל ענק של נטיעות שהולך לעלות המון כסף. יצרנו קשר עם חברת ENTAV הצרפתית שהיא החברה המובילה בעולם לריבוי גפן יין ונעשינו הזכיינים של חברה זו בארץ לחומר ריבוי וליצור שתילים נקיים ממחלות". שונפלד סיפר שהכרמים הראשונים של שתילים אלו ניטעו בשנת 2009 והחל מבציר 2012 מתחיל העידן החדש של יקבי רמת הגולן.

ומה צופן העתיד? מסתבר שאין סוף לחידושים וכאן שמענו על מגמה חדשה בעולם: מכונה אוטומטית למיון ענבים המבוססת על בדיקה אופטית של הגרגרים. יינות היקב מהסדרות הגבוהות נעשים מענבים שמוינו באופן ידני – שמונה עשר איש עומדים משני צידי מסוע שעליו נעים הגרגרים ומסלקים ענבים לא ראויים. המכונה מצוידת במצלמה ובחיישנים המזהים ענבים שטרם הבשילו, ענבים שאינם בגודל הרצוי, ענבים פגומים וכו'. דיזות מיוחדות 'נושפות' בענבים הפגומים ומסלקות אותן מן המסוע. שונפלד ספר שכמה מהיקבים המובילים בעולם כבר רכשו מכונה כזו ובקרוב גם ביקבי רמת הגולן.

במפגש עם שונפלד טעמנו כמה יינות: מבעבע בלאן דה בלאן 2007 שהיה מאוד מרענן, חד ופריך. לאחרונה טעמתי, אגב, את הבלאן דה בלאן 2005 והוא מעט יותר מעודן, אולי בגלל הפרש השנים. ירדן סוביניון בלאן 2012 – לטעמי חסר חמיצות מספקת. שרדונה אודם 2011 – יין בעל צבע צהוב עמוק, מאוד ריחני ומאוד טעים. ירדן קברנה סוביניון 2009 – תענוג צרוף: צבע עמוק, ריחות פרי אדום-שחור ומשחק טעמים משתנה. מלך. בטעימה עיוורת טעמנו יין בתהליך – פטי וורדו שעדיין בחביות, יין בצבע דיו, צעיר ופירותי.

לסיכום, ביקבי רמת הגולן מסורת וחדשנות הולכים יד ביד. הלקוחות הותיקים מקבלים כבר שנים את היינות האהובים שיש קונצנזוס לגבי איכותם: ירדן קצרין, ירדן קברנה סוביניון, ירדן מרלו, שרדונה אודם, יין הקינוח 'הייטס ווין' ועוד. יחד עם זאת, החדשנות הבלתי פוסקת מביאה שיטות עבודה חדשות, כלים חדשים ויינות חדשים שונים ומשונים: גמלא סנג'ובזה, גמלא נביולו, ירדן 2T, ירדן T2, ירדן מלבק ועוד. אין ספק שיקב רמת הגולן היה ונשאר המוביל בארץ בכל המובנים. ברכות!  


צילם ישראל פרקר

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *