ישראל פרקר
ללמוד ולהכיר תכונות טובות ורעות של שמני זית, זו פעולה ארוכה עם המון פקטורים ומידע. כדי להקטין את הפגמים הנוצרים בשמנים כדאי להכיר הייטב את התהליכים, מהגידול של הזיתים בכרם ועד לשמירת הבקבוקים בבית ע"י הצרכנים הסופיים.
מכיוון שלדעתי המודעות (החשובה) לטיבם של שמני זית, נמוכה מאוד אצל ציבור הצרכנים התמים, החלטתי להתעמק בנושא ולנסות לחדד את מחשבות צרכני שמן הזית בנושא החשוב.
שמן זית זו בריאות, וזה נכון רק אם השמן אכן תקין ומועט בפגמים.
הצטרפתי היום שוב לצוות טועמים, יצרני שמן זית, ואלה השקועים עמוק בענף, שהתכנסו במחלקת ענף הזית שבמועצת הצמחים.
המנחה, שעשה זאת במומחיות ובידע רב, היה, אהוד סוריאנו, שופט בינלאומי.
השמן הראשון שאהוד מזג לנו לכוסות הקטנות היה שמן לכיול החיך. הזן – סורי. Ehud Soriano
סיכום קצר – זה היה השמן הטוב ביותר שאהבתי הבוקר מתוך ה 111 שטעמנו אחריו. היו לו ארומה וריח זיתים, פירותיות. חריפות בינונית בגרון. טעם מעולה בפה, עם מרירות נמוכה.
בקיצור, אם הייתי יודע מיהו היצרן, הייתי קונה עוד ועוד. אהוד לא סיפר !!!
המשתתפים מילאו את התרשמותם מהשמנים שטעמו, בטופס מיוחד.
אחריו היו עוד כ4-55 שמנים סבירים שנבדלו אחד מהשני בבשלותם, הארומות והטעמים, גם בגלל סוגי הזנים השונים.
הטועמים הביעו דעות ואהוד סיכם והסביר את הסיבות לסטיות.
ה6-77 שמנים הבאים היו ממש נוראים בריחותיהם ובטעמיהם: פלסטיק, יוטה, נעלי עור, טחב, שוקולד השחר העולה, אורווה, בישול, בוטנים, טחינה, תפוחי אדמה ועוד. אוההה.
בחיי חברים, הכל חשנו בכוסות, בחדר הטעימה הנעים. אלה היו ריחות וטעמים שנבעו משמנים מוזהבים שניראו כמעט זהים במרקמם וצבעיהם.
המצער והמדכא היה שכולם נמזגו מבקבוקים ופחיות הנמכרים בשוק. חלק מהגרועים אף הגיעו לתחרויות. כנראה שיצרניהם איבדו כבר מזמן את חושי הריח והטעם. ניראה גם שאלה שרוכשים שמנים כאלה בטוחים שכך צריך להיות שמן זית. נורא !!!!
אהוד סוריאנו הסביר את הסיבות לפגמים: בתי בד מלוכלכים, מסיק בזמן לא נכון, איחסון לא בתנאים מתאימים ועוד.
לעשות שמן זית צריך לדעת חברים, וגם לקנות אותו. שימו לב !!!
