מתי תבוא מהפכה בצריכת היין הישראלי בארץ?

30/10/2016
ישראל פרקר המשך »

מהו מעמדו של ענף היין בארץ? האם יש לו בכלל סיכוי להמשיך, להתקיים ולגדול?
מי אשם שלא גדלה הצריכה הממוצעת לנפש של היין הישראלי, כבר תקופה ארוכה?

ענת לוי, מנכ"לית יקב רמת הגולן אומרת בראיון לעיתון גלובס:
"ענף היין המקומי מקופח ביחס למדינות אחרות. "חקלאים ויקבים בארץ לא מקבלים מימון כמו שמקבלים יקבים וכרמים באירופה. בצרפת יין הוא אחד ממקורות ההכנסה הגדולים. בארץ זה שולי ומקשה על התחרות מול היבוא וגם בייצור. המדינה אפילו פועלת הפוך ופותחת את כל שערי היבוא, גם של יין, כדי להוריד מחירים של יינות ישראלים – מהלך שלא בדיוק מעודד את העוסקים בענף ואת החקלאות.
 ענף היין הוא ישראל היפה שעוזר לנו גם תדמיתית. הרבה פעמים משתמשים ביין כדי להציג את ישראל דרך אוכל ותרבות, ולא רק למה שמחברים לישראל בתקשורת, ועדיין המדינה לא לוקחת מאוד ברצינות את ענף היין".

ניראה שהיקב שהביא את מהפכת היין האיכותי לישראל בשנות השמונים של המאה הקודמת, יקב רמת הגולן, הוא גם הראשון שמעלה בגלוי בפני הציבור את נושא אי היחס של ה"מדינה" והעומדים בראשה לענף היין הישראלי, המפרנס אלפי משפחות של אנשים חדורי תשוקה ואהבה ליין.
בסיורי הרבים בעולם למדתי שבמדינות רבות בעולם קיים סיוע ממשלתי לאוו דווקא כלכלי ליקבים, אלא בדרך יחצ"נית להעלאת התודעה ליין המקומי, ברחבי העולם.
תמיד הבעתי דעתי ואמרתי שהלוואי ומישהו שם "למעלה", גם אצלנו בישראל, יתקן דרכו ויפעל למען הענף. חשוב גם שהיקבים ביניהם ימצאו את הדרך הנכונה להתנהל כדי לעלות את צריכת היינות שלהם לציבור הישראלי. כיום התחרות וחוסר שיתוף הפעולה בין היקבים, ובעיקר הגדולים, מאוד בולטים.

עניין אותי לדעת מה  חושבים חובבי היין בנושא ולכן העליתי אותו בדף שלי בפייסבוק.
התגובות לא אחרו להיכתב.

הראשון היה ארנון הראל, לשעבר מנהל השיווק של יקב רמת הגולן: 
"ישראל ידידי, תרשה לי לחלוק עליך ועל ענת. אני לא חושב שהבעיה של ענף היין היא המדינה. נכון זה הכי קל להאשים את המדינה, אבל כמו היקבים עומדים בתור אלפי גופים עסקיים ולא עסקיים שמחכים בתור לעזרה מהמדינה, אבל מה לעשות שלמדינה יש משאבים מוגבלים.
אני רוצה גם להזכיר לכולנו שהמדינה לא יודעת לייצר כסף. המדינה זה לא גוף עיסקי, בשביל לתת היא צריכה לקחת. אז מה אתם מציעים שיקחו יותר מיסים על מנת לספסד עוד את הכורמים ואת היקבים.
בעיית צריכת היין בארץ לא קשורה למתנות שהמדינה תיתן או לא תיתן ליקבים, הבעיה היא קודם כל באורך הנשימה. צריך לזכור שהצריכה בחלק ממדינות אירופה הקלסית ובמדינות הנוספות בהם צורכים הרבה יותר יין, זה עניין של תרבות ארוכת שנים.
פה המהפכה של היין התחילה רק באמצע שנות השמונים. אז קצת פרופורציה. חוץ מזה פה קודם כל יצרו הצע ענק של יין ע״י נטיעת עשרות אלפי דונמים. כלומר, דאגו לבצע ורק אחרי שהמחסנים היו מלאים נזכרו לחשוב שגם צריך לדאוג לביקושים. וזה רבותי לא תפקיד המדינה, בטח לא בקדימות בסדר עדיפויות של המדינה, לפי דעתי
צריך למצוא דרך לייצר יינות איכות במחירים יותר נורמליים, כי צריכה לא יכולה לעלות עם מחירים כאלה של היום, וצריך להגיע יותר לצרכן הסופי, זהו השיווק המודרני. אסור להגדיל מכסים.
הצרכן לא צריך לשלם הרבה יותר בשביל לתחזק את היין הישראלי. אם היין לא יודע להתחרות ביבוא, אז שלא יהיה. אי אפשר להחזיק מותגים באופן מלאכותי לאורך זמן.
הצרכן רוצה את הכי טוב במחיר הכי טוב ורק הוא יקבע אם המותג זה או אחר ימשיך להתקיים ולא פקיד זה או אחר שידאג בנקודת זמן כזו או אחרת לתמריץ כזה או אחר. הכישלון או ההצלחה הוא של היקבים ולא של המדינה  !!!"

חדש בעולם היין הישראלי

קטע ממאמר המחזק את עמדתו של ארנון, כתב ב"מידה" יהודה הראל:
"בראשית שנות השמונים סבלה ניו-זילנד משפל כלכלי קשה, שכלל גם את החקלאות, וממשלת הלייבור נאלצה לנקוט בצמצומים דרסטיים. ב-1984 הפסיקה הממשלה בבת אחת, בצעד דרמטי, את כל הרגולציות והסובסידיות לחקלאות – סובסידיות שהיו בגובה 30% מהייצור החקלאי. החקלאים לא פוצו, פרט לשיפוי חד-פעמי שהוצע לאלה שבחרו לפרוש מהחקלאות עקב ביטול הסבסוד.
התוצאות היו מפתיעות: רק אחוז אחד מהחקלאים פרש מהחקלאות. החקלאים החלו לפעול מול השוק ולא מול אוצר הממשלה, והיעילות גדלה בהתאם – הוצאות הייצור פחתו ועסקים לא רווחיים ננטשו. החקלאים יזמו עסקים וגידולים חדשים והחקלאות שהייתה בקיפאון החלה לצמוח, ומאז חלקה בצמיחת התל"ג הניו-זילנדי קבוע.
מסקנה – הסבסוד אינו מועיל לחקלאות ולחקלאים אלא מקפיא אותם במצב הקיים, ומונע מהם לחדש ולהסתגל לתנאים המשתנים. גם פגיעתם של מכסי המגן קשה: הם מייקרים את הסחורות לצרכנים, ואינם מועילים לחקלאים. למעשה, יבוא מוצרי מזון פשוטים ממדינות המסבסדות את הייצור, יהווה תרומה של משלמי המסים באותן ארצות לצרכן הישראלי.
היציאה ממשברים תהיה על-ידי התייעלות, יזמות, חדשנות, ייצור תשומות חכמות לחקלאות העולמית, ייצור ידע חקלאי, תיירות חקלאית, סחר בינלאומי במוצרי חקלאות ועוד."

עוד תגובות שהועלו בפייסבוק.
דן מובשוביץ : רבותי, היבוא אינו הבעיה … אם כבר אז הוא חלק מהפתרון. חובבי היין רוצים מגוון ואיכויות כפי שמוכרים מהעולם הרחב. היבוא, לדעתי, הוא זה שדוחף יצרנים מקומיים לחפש זהות "ישראלית" ליין, ובכלל לשבור את שגרת הקברנה-מרלו, שרדונה… מציב רף איכות כולל באתגר של קבלת הכרה וציונים ממבקרי יין בעלי שם… וכן , היבוא מציב גם אתגר של תמורה למחיר.

אלון יצחקי : מעולה! ועכשיו יתארגנו היקבים הגדולים וגם הקטנים.. יקימו לובי רציני וקדימה לעבודה.

מימי בן יוסף : היקב המהפני …נרדם בשמירה. מחירי היינות לא רק שלא ירדו, הם עלו. היום, באיחור גדול, כן מורידים את המחיר.

 תומר לוי : שכנינו בעולם לקחו צעד קדימה כשהבינו שהייצור המקומי הוא גאווה ומקור הכנסה מכובד שיש להביע אותה מחוץ לגבולות המדינה, כגון אוסטרליה, ארה"ב, צרפת, איטליה, פורטוגל או אזורים כגון בורגון, נאפה, סונומה ואף שמפיין, שלכולם ישנו ארגון יצרנים שנתמך על ידי המדינה ומנוהל על ידם בצורה ניטרלית שדואג לתת ליקבים וליצרנים את הכלים להצלחה כולל יצוא וטיפוח תיירות היין.
בארצנו זה חסר ומחייב גוף שכזה, אבל אצלנו, כרגיל, 2 יהודים 3 דעותאולי באמת הבשורה תבוא מהמסעדות ביום שהם לא ירויחו פי 2.5 או 4 על היין בתפריט המסעדה, דבר המרחיק את שתיית היין לצד הארוחה.

 ערן הלפרין : ראשית, תרבות היין מתחילה מהמסעדות. ברגע שהמסעדנים יפסיקו לעשוק ככה, יותר אנשים יחשפו ליין ישראלי. שנית, חוק המיסוי החדש מהווה אלטרנטיבה זולה ליין. היום בקבוק וויסקי סינגל מאלט עולה פחות מיין סופר פרמיום. אז מה חשבתם לעצמכם? ודבר אחרון, ברגע שתהיה אוטוריטה שם למעלה ויעשו סדר בכל היקבים הקטנים ההזויים האלה, אולי נצליח לראות שינוי.

אריאל אפשטיין : בתור מי שמפיץ גם יינות ישראליים וגם יינות ייבוא, ברצוני לציין כי יינות הינם אחד ממוצרי הצריכה היחידים שיש על ייבואם היטל מס שכול מטרתו היא להגן על הייצור המקומי.

אבי כחלון : תרבות יין ?? לצערי הרב אנחנו הישראלים מדברים הרבה מאוד על יין אבל לצערי הרב לא יודעים לשתות !! כל הדיבורים על עליה בצריכת היין היא בעיקר דיבורים !! יינות תוצרת חוץ הפשוטים זולים יותר אבל בעצם לא מהווים תחרות היקף היבוא הוא 15 אחוז אז לא צריך לבלבל את המוח על מכסים כי משם לא תבוא הישועה
חינוך?? אם היקבים יתחילו לשתף פעולה ( וישאירו את האגו בצד ) יוכלו יחדיו כולם לחנך את הקהל ולהסביר לו על יתרונות היין וכך להגדיל את הצריכה !! יש הרבה עבודה. הבעיה הגדולה היא שאולמות הארועים אשר מגישים יינות מרמה נמוכה מאוד, והקהל שנחשף ליינות הללו לא מוכן להתנסות שוב .  יין ? בירה ? אלכוהול ? הסדר לא חשוב מה שחשוב שאנשים יתחילו לשתות לאאחד על חשבון השני אלא אחד אחרי השני !! 

צביקה אמיתי : חייבים ח״כ חזק וקולני להקים לובי ליינות ישראל. נשמח לשמוע הצעות ושותפים לרעיון.

ארנון הראל:  אתה טועה ומטעה. הישועה לא תבוא מח"כ זה או אחר. מי שבונה על עזרה מאחרים, כמו מהמדינה, מתנוון.
תיראה מה קרה לחרדים, למרות ואולי בגלל שהם מקבלים הקצבות מהמדינה הם נשארו עניים. תיראה מה קרה לקיבוצים שקיבלו תמיכה כל השנים. הם הגיעו לסף פשיטת רגל. הם יתחילו להתאושש רק ברגע שיפסיקו לתמוך בהם. לא תהיה להם ברירה והם יהפכו לעצמאים ויעילים ותחרותיים. אותו דבר היקבים.

רועי כרמלי: מי שלא לוקחת ברצינות את הענף ובעיקר את הלקוחות היא המנכ"לית. היא אומרת שביקב רמת הגולן מעדיפים להתרחק מקטגוריית היינות הזולים, אלה שמעמיסים בסופר לצד קוטג' וסבון, ומיד מוסיפה את המשפט "המהפכה האמיתית בתחום היא מהפכת האיכות". חבל שהיא לא מבינה שאת המהפכה צריך לעשות בתפיסה של היינות שקונים בסופר.

מאיר שניידס : המדינה חייבת וצריכה לתמוך לעודד ולדחוף יקבים קטנים ובינוניים. ליקבי רמת הגולן אין מה להתלונן. היחס שלהם לציבור לקוחותיו פשוט מבזה.

 רונהי שנג אריאלי : מה שהמדינה כן יכולה לעשות הוא לעודד ולקדם יצוא בתוכניות שמתאימות גם ליקבים בינוניים וקטנים. להעלות את המִודעות ליין ישראלי בעולם.

מאיר גרטנהויז : מסכים עם ארנון הראל לגמרי. הבכי המטופש הזה על המדינה, הוא של הדור הצעיר והחלש. 
אתם רוצים לנהל עסק? זה לא פשוט. בשום מקום בעולם זה לא פשוט. גם אני מנהל חברה בע"מ ובאמת – זה לא פשוט.
העניין הוא שאני אף פעם לא מתבכיין, לא מאשים אף אחד ובטח שלא את המדינה. 
תקימו התאחדות של יצרני היין, תעלו קמפיין על יתרונותיו הבריאותיים של היין, תפמפמו את הפרדוקס הצרפתי, תפרסמו את שלל הזכיות של יינות ישראלים במדליות בעולם וכן הלאה. תזיזו את הישבנים שלכם ותתחילו לעבוד במקום להתבכיין ואז הכל יסתדרשיהיה בהצלחה, ממני שאוהב יין אדום ומקפיד לרכוש אך ורק יינות ישראליים.

משלל הדעות שהעלו החברים ניתן ללמוד שכנראה עתידו של היין הישראלי לא תלוי בתמיכה ממשלתית, אלא ראשית בחינוך הציבור לאהבת יין, החל במסעדות ובאולמות חתונות ועד לטעימות וסיורי יין ביקבים.
רק היקבים שידעו לנהל עצמם כראוי יוכלו להמשיך ולהתקיים כלכלית.
גם מחירי היין גבוהים בארץ, יחסית למחירי יינות דומים ברחבי העולם,הם דבר המרחיק קונים מהם. מומלץ כבר מזמן להבין שיין טוב חייב להיות יקר, ואם ייקב מוכר יין במחיר סביר, זה לא אומר שהיין אינו איכותי, או טעים.

ברור מכל זה שעדיין חייבת להעשות עבודה רבה עד שנגיע למהפכה ולצריכה מוגברת יותר של יינות ישראלים, בארץ ובעולם.

לחיים ובהצלחה !!!
 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *