ראשון לציון – לב היין של ישראל ©

04/09/2016
שגיא קופר וישראל פרקר המשך »

הבוקר התעוררתי משנת הלילה כשחיוך רחב היה פרוש על שפתי היבשות. איזה כיף היה לי הלילה. בילתי מספר שעות ב"מוזאון הישראלי לעולם היין" בעירי, ראשון לציון "עיר היין",  מלאת ההיסטוריה, המרתקת, של ארץ ישראל בעת החדשה.
הסתובבתי בין האולמות המלאים במידע עכשווי על כ300 יקבי ישראל, ושקעתי בקריאת חומר על יקבים היסטוריים שהוקמו בארץ לפני עשרות שנים ויותר.
ביקרתי גם בארכיונים, חדרי המוצגים, אולם ההרצאות ובחנות היין הגדולה ואפילו טעמתי בבר הגדול יין נהדר שהשאיר לי בפה טעם שיורי ארוך ארוך… גפ בירה טעימה הייתה שם.
ראשון לציון בה אני חיי יותר מ40 שנה חזרה להיות עיר שהיא 'לב היין של ישראל': עיר עם חיבור תרבותי, היסטורי ורגשי ליין – משקה שיש לו חשיבות אדירה בכל אספקט, כולל דתי, לכל העמים…

התיישבתי על המיטה פקחתי עיניים והפסקתי לחייך. הבנתי מיד שזה היה בס"ה עוד אחד מחלומותי על שימור מתחם יקבי כרמל בראשון.

המון אני חולם על הנושא ומנסה להוציא מהמוח את המחשבה המטרידה מה באמת הולכים לעשות במקום תוך הריסת קדושתו ההיסטורית.

בשיחות עם חברים, אנשי יין בנפשם, דנו לא מעט בנושא הכאוב \ נהדר הזה, ואחד מהם, שגיא קופר הפליא אף לסכם את הנושא בכתבה הבאה.

חברים, מישהו יכול להמליץ לנו איך מגשימים חלומות חשובים מסוג זה?

ישראל פרקר

חלומות

חלומות !!!

================================================
ראשון לציון – לב היין של ישראל ©

שגיא קופר

רקע

ראשון לציון היא תחילתה של תעשיית היין של ארץ ישראל במאה ה- 19. שם, ב- 1889, החלה בנייתו של "כרמל מזרחי". המבנים ההיסטוריים, המרתפים העמוקים ומסתרי היין נבנו בליבה של המושבה ראשון לציון והם עדיין שם – בליבה של העיר.

ראשון לציון נבנתה על תעשיית היין הישראלית. אין זה אלא סמלי ביותר שבמקום זה, לב היין של ישראל,  יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ, יוקם מוזיאון היין הישראלי.

לאחר מכירת יקבי כרמל, ראשון צריכה כלי שישאיר אותה המרכז ההיסטורי של תעשיית היין. אין מכשיר טוב יותר מאשר מוזיאון פעיל ומרכז תיעודי למאות משפחות הכורמים והחקלאים, לייננים, לאנשי המחקר והפיתוח וליתר העוסקים במלאכת היין עד היום.

הקמתו של "המוזיאון הישראלי לעולם היין"[1]  דווקא בראשון לציון יש לו לא רק סמליות, אלא גם פרקטיות:

 – קירבה למרכזי המחקר במכון וולקני – המקום בו פותחו זני ענבים רבים

 – קירבה לפקולטה לחקלאות ברחובות – עיר אחרת שקשורה קשר הדוק עם תעשיית היין הישראלית

 – מיקום היקב הראשון בראשון לציון והמבנים ההיסטוריים שעדיין קיימים

 – לעיר ישנה תשתית מוזיאונית ומחלקת תרבות פעילה

החזון

  • מיצוב העיר ראשון לציון כעיר שהיא 'לב היין של ישראל': עיר עם חיבור תרבותי, היסטורי ורגשי ליין – משקה שיש לו חשיבות אדירה בכל אספקט, כולל דתי
  • הקמתו של "המוזיאון הישראלי לעולם היין" בראשון לציון – לב היין של ישראל.
  • המוזיאון ירכז ויכלול ארכיון מסמכים שמקורם יהיה בארכיוני המושבה והעיר, בארכיון יקבי כרמל (שכיום אין לדעת מה יעלה בגורלו), בארכיונים של משפחות עובדי היקב, ועוד. חשיבות ארכיון כזה אדירה, כיון שחלק גדול מהמסמכים כבר אבד, ואין לדעת מה עולה בגורלם של נוספים.
  • ארכיון דומה של תעשיית הבירה הישראלית, לה יוקדש אגף או תצוגה במוזיאון (ליקב ולמבשלת הבירה הגדולה היו קיר משותף ששרידיו עדיין ביקב.
  • בנייתה של ספרייה מקצועית לאנשי היין – אין כזו בישראל היום, למרות תוכניות שהיו לפחות לשני יקבים גדולים
  • להוות בית לסמינרים מקצועיים ומפגשים לאנשי המקצוע בתחום
  • יצירת מרכז הדרכה לציבור הרחב וזאת במגוון נושאים, כולל חינוכיים וכולל קידום תרבות היין
  • אפשרות הקמתה של האנוטקה העברית הראשונה: חנות יין קואופרטיבית-אמיתית, שתציג ותמכור יינות של כלל יקבי ישראל; דבר כמותו אין ולא היה בארץ מעולם

כלים

אנו מאמינים שניתן לגייס לנושא הקמתו של "המוזיאון הישראלי לעולם היין" מספר לא מבוטל של נאמנים, להקים עמותת ידידים פעילה ואף לגייס הון צנוע מקרב היקבים הישראליים. בישראל קיימת מועצה ציבורית – המועצה לגפן יין – שתפקידה הוא גם שיווקי/קידומי.
בנוסף, קיום אגף שיוקצה לעולם הבירה הישראלי יבטיח גם השתתפות של גופים נוספים וגיוס חסויות מקרב חברות הבירה.

מוזיאון היין יכול להפוך מרכז רווח בפני עצמו, אם יתוכנן כהלכה כמרכז פעיל ויוזם. הכנסות מחנות המבקרים יכולות לממן חלק ניכר מהפעילות, יותר מאשר חנויות מוזיאון אחרות, אם ימומש גם חזון ה'אנוטקה הקואופרטיבית'.

 

[1] שם זמני. תלוי בהכרה כמוזיאון מוכר לפי חוק המוזיאונים 1983. לחלופין: מוזיאון היין הישראלי או מרכז ישראל ליין וכד'

 

 


 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *