מאת: אבי הלוי
גל של עידוד ממשלתי לצריכת מזון בריא שוטף את העולם המערבי ובכלל זה את ישראל. בבתי הספר אסור למכור משקאות קלים עתירי סוכר ומסעדות מזון מהיר צריכות להתריע על כמות הקלוריות שבאוכל שהם מציעים. עם כל זה שאנו, חובבי היין, רואים במשקה האהוב עלינו מוצר של תרבות ומחפשים כל רמז לכך שהוא אפילו בריא – יש להודות על האמת – יין הוא מוצר אלכוהולי. כוס יין מכניסה לגופנו כמות אלכוהול השווה לשתי כוסות בירה באותו נפח ושתי כוסות יין שוות, מבחינת האלכוהול, לשני צ'ייסרים של וודקה. כיוון שכך, זו שאלה של זמן שהגורמים הדנים במיסוי מזון לא בריא יגיעו גם אל היין ויבקשו להגדירו ככזה.
התהליך של הצבעה מפורשת על יין כמזון לא בריא מתעכב בינתיים מהסיבה הפשוטה שהיין מסתתר מאחורי המשקאות האלכוהוליים המובהקים, אלו שמכילים אחוזי אלכוהול גבוהים בהרבה ממנו. החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים מבחין בין 'משקה משכר' לבין 'משקה משכר חזק' כאשר הגבול הוא 15.5% אלכוהול. עיון ברשימת האיסורים מנבא מה צפוי אם וכאשר כאשר יוחלט להחיל את החוק גם על יין: איסור על פרסום בשלטי חוצות, איסור על מתן משקה אלכוהולי כפרס בהגרלה או תחרות, איסור על מתן משקה אלכוהולי בחינם, הגבלת המידע על תווית המוצר ועוד.
קודם לאישור חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. בדיון השתתפו שני אנשי יין מרכזיים: ייבדל לחיים ארוכים מר צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן היין, ומר ישראל איבצן ז"ל שהיה בזמן פטירתו מנכ"ל יקבי כרמל. בדיון הצביעו השניים על הבעייתיות שבחוק: מה עושים לגבי פרסום תערוכות ותחרויות יין? מה עם טעימות ביקבים? מה קורה אם יקב רוצה לממן שידורי חסות? מותר או אסור לקיים ירידי יין? היה מי שביקש להחריג את היין מההגדרה של משקה אלכוהולי אלא שנציגי משרד התמ"ת טענו שהדבר אינו אפשרי עקב ההסכמים הבין לאומיים שהמדינה חתומה עליהם.
בסופו של דבר החוק אושר. ההבחנה בין יין שהוא 'משקה משכר' לבין משקאות המכילים מעל 15.5% אלכוהול שהם כאמור 'משקה משכר חזק' – פתרה חלק מן הבעיות אבל, לדעת כותב כתבה זו, לא לאורך זמן. על אכיפת החוק הופקד משרד הבריאות ודי לעיין בדברי נציגת המשרד בדיון בוועדת הכלכלה כדי להבין לאן זה הולך: "לא יכול להיות שמשרד הבריאות אשר אמון על ביצוע החוק הזה יתחיל לעצום עיניים בפני פלג כזה או אחר של מוצרים (רומזת ליין ומפרטת את תכולת האלכוהול: 13-15% – א.ה.) ואחר כך לומר שמסיבה כזאת או אחרת שבאמת לא ברור מהי אנחנו לא נאכוף …אנחנו נאכוף את החוק הזה, אנחנו לא נטעה את ציבור המשתמשים. אם זה רע – זה רע"
נותר רק לקוות שהמחוקק ישכיל, בכל זאת, להבחין בין יין, שהוא לכל הדעות מוצר אלכוהולי רך ומתון לבין מוצרי אלכוהול אחרים שפגיעתם רעה.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
אני מאמין שגם מדינות כמו איטליה וצרפת חתומים על הסכמים בינלאומיים (כנראה כמו אלה שמשרד התמ"ת טוען שאנו חתומים עליהם). אבל, במדינות אלה לא עושים פרסומות ליין, כי יין מקבל יחס של מזון בסיסי לכל דבר. יין, נצרך לרוב כחלק ממרכיבי הארוחה, ולאו דווקא על ידי בוגרים מגיל 18 ומעלה, אלא אצל כלל המשפחה.
אולי כדאי שאת מסעות הפרסום הנוגעים ליין, ישלבו בפרסום תפריטי ארוחות ומרכיביהן.
הנה דוגמאות שלא עושות זאת – http://www.holesinthenet.co.il/archives/88020.