טעימות אורך ליינות יקב שילה

27/01/2016
ישראל פרקר המשך »

שילה מוזכרת כבר במקרא כבירת שבטי ישראל. בספר שופטים מסופר על בני שבט בנימין שחטפו את בנות שילה אשר חוללו בכרמים.
באותו מקום הוקם יקב שילה בשנת 2005 והענבים לא נחטפים מכרמי האזור, אלא נבצרים בזמן הנראה ליינן עמיחי לוריא.
כאן מתחיל סיפורי הקצר הפעם. ערב חורפי של ינואר 2015. בחוץ טמפרטורה של 4 מעלות ובפנים, בביתו של עמיחי, שבמעלה לבונה, חם, חם בלב וסביב השולחן עליו מונחים בשורה ישרה 14 בקבוקי יינות ארכיון, כשפקקיהם שלופים, והם מחכים בדריכות למזיגת יינותיהם האדומים לכוסות.

והערב טעימת אורך של יינות משתי סדרות, סוד – יינות רזרב זניים ומוזאיק – יינות הסופר של היקב המיוצרים רק ב"שנים טובות".

התחלנו עם שמונה יינות קברנה סוביניון – סוד מהשנים 2006  ועד 2013.
הם נמזגו ל8 כוסות שעמדו לפני, כך שאפשר היה להשוות בקלות בין הטעמים והריחות השונים בסדרת הכוסות הבוהקות.
זה בדיוק המקום לציין שבצורה מופלאה הצליח עמיחי לשמור על קו אחיד ועקביות כמעט זהה של טעמי כל היינות. חמיצות שקולה, אפיצות לא נמוכה, וטעם שיורי ארוך ארוך ומרשים בפה.

אהבתי מאוד את האדום הזה, מבציר 2008 כשחשתי בפה בצורה מודגשת את טעם הגרגרים, הפרי, הגדל על הגפנים. עירסלתי בכוס, הרחתי והרחתי ונהניתי שוב ושוב מהפרותיות הנעימה.

הפתיע אותי לטובה הזקן שבחבורה בן הכמעט 10, הקברנה סוביניון מבציר 2006. היין שמר על אונו ולא חשתי בו כמעט את אותות הגיל. כנראה שנכונו לו עוד מספר שנים טובות.
מעניין גם שצבעי וגווני שמונת היינות נשארו כמעט זהים (לעיני) למרות הפרש הגילים ביניהם.

הצעיר שבחבורה מבציר 2013 הצטיין בטעם שיורי ארוך בפה, ובגוף מלא, וניראה לי שנכונות לו עוד שנים רבות לפני שיזדקן בתכונותיו. השהות הארוכה בכוס (שמרתי אותה בפינה) עשתה לו טוב וטוב.

אני לא יודע מה סודו של עמיחי בייצור יינותיו שלא נס ליחם לאורך השנים. ניראה לי שלחביות יש קצת יד בדבר ולעיתים חשתי שהשפעתם קצת גדולה מדי על הטעם.

הפסקה קלה, לטעימת מנת ביניים שהכין עמיחי המצטיין גם במטבח. עצם רגל בקר חתוכה לאורך כשבתוך האמבטיה שנוצרה היה מח עצם טעים, אגוזים ופיסת בשר.

הגיע תור סידרת הדגל של יקב שילה בטעימת האורך. סידרת מוזיאק.
יינות בצירי 2006-07-10-11-12-13 נמזגו לשש כוסות שנפרשו לפני, נקיות ובוהקות, ממתינות ליינות בשקיקה. התחלתי בבחינת הצבעים, הריחות והטעמים.

פה היו לנו בלנדים שעמיחי לוריא החליט להרכיב מהזנים הבאים:
 ענבי מרלו, ענבי קברנה סוביניון, ענבי קברנה פרנק, ענבי פטי ורדו ו-ענבי פטיט סירה.  ניראה שבאחוזים שונים  מדי שנה, בהתאם לטעם. כל זן השתבח בנפרד במשך שנה בחביות עץ צרפתיות. לאחר הרכבת הבלנד, היין הוחזר לחביות למספר חודשים נוספים. של התיישנות.

הצבע כהה ובולט יותר ביופיו מזה של היינות הקודמים, ריחות פירותיים נדפו מהכוסות, ושוב בפה נשאר טעם שיורי ארוך ארוך.
ככל שהגיל היה צעיר יותר עלתה החמיצות המורגשת בפי וניראה לי שסימני זיקנה ראשונים כבר מרמזים על גילם של יינות 2006 2007. למרות זאת היינות מתחלקים בגרון הייטב ובנעימות.
אהבתי מאוד מאוד את מודל בציר 2013 ואני מאחל לו ומצפה ממנו לעוד מספר שנים של השתבחות.
שוב חשתי בטאניניות מודגשת שהגיעה אולי מהחביות אולי מקליפות וזרעי הענבים (היינן  והשד בטח יודעים מהיכן), ובטוח שזה יעזור לשמירת היין ולהשתבחותו במשך השנים.

שוב  חובה לצייין את העקביות והקו האחיד בכל היינות המלמדת על שיטת עבודה ובציר מאוד מדוייקים ובדוקים. כל הכבוד ליינן וליועציו.

לקינוח הגיש עמיחי צלי כבש ששהה מספר שעות בתנור.

ערב מהנה ומיוחד היה לי על פסגת ההר במעלה לבונה, אי שם מזרחית לאריאל. לפי האורות שניצנצו באופק יכולתי לנחש שביום נשקף משם נוף יפה יפה, מערבה.

לחיים !!!

טעימת שילה11

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *