יינות אבני החושן המתיישנים, במבנה טמפלרי ישן נושן

25/12/2015
ישראל פרקר המשך »

מספר הפתעות בערב אחד, זה בכלל לא רע. אז זה קרה לי אתמול.
אתמול בערב ביקרתי ונהניתי בעוד מבנה טמפלרי נחמד ו"עתיק", בו שוכנת מסעדה רבת טעמים נוספת בשרונה. המבנה נבנה בשנת 1879 ודר בו מזמן מזמן גננן הרובע. זו מסעדה שעד שלשום לא שמעתי עליה – בראנז'ה, עם השף הצעיר דן יושע, האחראי גם על הכנת התפריט לחגיגת ליל הקריסמס המתקרבת, אותו הגענו לטעום.

יינות הערב שנמזגו לכוסות ע"י יינן יקבי בנימינה ,יפתח פרץ, שדיבר , כרגיל, בידע רב ובאהבה על כל אחד מהם בפירוט היו המתיישנים. ללגום יינות מתיישנים זו הפתעה לכל חובב יין, מפני שלא רבים מהם עוד נמצאים על מדפי החנויות. יינות מתיישנים בבית מחודש מתיישן.

את היינות המתיישנים הכינו הייננים הקודמים של יקב בנימינה, ששון בן אהרון ואסף פז.
מתיישנים, כתבתי, מפני שכאן צפונות ההפתעות הבאות:
מתברר שמנהל היקב החדש החליט לעשות סדר בארכיון היינות של יקבי בנימינה ולהוציא לטעימה ולמכירה יינות מתישנים שהחלו להעלות אבק. אנחנו נהנו מיינות סדרת "אבני החושן" האיכותיים.

כן חברים וחברות, ליקב בנימינה יש מנהל חדש – תמיר בושניצקי. הרבה אתגרים עומדים בפניו, וכמובן שנאחל לו בהצלחה
גם מנהל השיווק השאפתן של היקב, יוראי רבן, היה בין מארחנו. אני בטוח שעבודתו לא קלה בכלל, בשיווק יינות היקב, כשיש לו כל כך הרבה מתחרים בשוק.
הנה הם בתל אביב, יינות בנימינה, הנמזגים בקצב מהיר, אחד אחרי השני, לכוסות במרכז התרבות -בילויים החדש – שרונה.

לחימום האווירה, נמזג ראשית לכוסות הלבן הלא מתיישן, שרדונה רזרב 2014. שלל ריחות של פירות אקזוטיים וטעם נעים בפה, המתאים לפתיחת טעימה וניקוי החיך, כהכנה למתיישנים.

על השולחן הונחה צלחת עגולה מלא בפתיתי קרח – קרודו ים. דגים ופירות ים נאים הפרושים על קרח.
מסביב על הקרח בעיגול סימטרי ניצבו:
לוקוס באלאדי, מאי מאי (רעמתן כחול), שרימפס קריסטל נא, מאובר באצות נורי, אוייסטר מחוץ לצדף,  אצות יוקאמי, אצות איג'יקי מוחמצות, פטריות שימג'י מוחמצות בטבסקו ולימון.
במרכז, בצלוחית היה רוטב יוז'ו חמצמץ שהכיל מיצי אשכולית אדומה, קלמנטינה, תפוז, לימון, דבש, בזיליקום ופלפל חריף.
אוהה, מהיכן השף לקח שילוב מעניין כזה? החברים אהבו וחטפו מכל הבא לפה. אני מצידי הייתי שם את כל הפריטים במחבת  אחד, מנער, מקפיץ, מפזר את הרוטב למעלה ומניח על פלטת הגז לצריבה במשך כדקה. אז הייתי נהנה מהתבשיל משו משו. אני !!!

לכוסות נמזג תרשיש 2006 . ערוב של ענבי קברנה סוביניון מכרמים שונים. חשים ביושן בפה ובאף אבל גם בריכוזו ובטעמי הפרי שבו. ניראה שעוצמתו ירדה במשך השנים אבל הוא טרם סיים את דרכו בעולמנו.
קיבל מדליית כסף בטרה וינו 2008. יפתח היינן מצא בדיוק אז את הזמן לספר לנוכחים על יישון היינות, למה וכמה.

בצלחת המאורכת מולי היה תבשיל איטלקי ירקרק – ריזוטו גינה ירוק. עם תרד, בזיליקום, גבינת מסקרפונה, לימון כבוש, אפונת גינה, מיקרו אפונה, ברוקולי ואספרגוס צרובים על הגריל, עם קישוט פרחי אמנון ותמר.  טעים טעים ומומלץ.

אהבתי מאוד  את יין יהלום 2007 . לא עוצמתי, אך זיקנתו לא מביישת אותו והחיך שלי לחש לי לשבחו.
קברנה סוביניון + מרלו + פטי וורדו וסירה.  או קי הבנתי. לכל יין בו נוגעים ענבי הסירה אני חש אהבה.

אחריו הגיעו בזה אחרי זה יין ספיר 2008 . שיראז + קברנה סוביניון + מרלו. לא חשתי בו חומציות טיפוסית אבל הוא ירד בקלילות בגרון, כיאה למרכיביו ולשילוב ביניהם. הספיר 2010 עם שיראז ומרלו לא בלט במיוחד, אני גם לא זוכר שהוא הופץ בכמויות בשוק, אבל אולי זה רק עניין של גיל.

כן, כמה שאני אוהב כבד אווז. כמה שהוא יותר גדול הוא מעניק לי יותר הנאה בפה.
אז השף יושע וצוות עוזריו דאגו לצרוב את נתחו מעט, להניחו כיאות על לביבת תפוחי אדמה טעימה, ולקשטו עם תות אדמדם מבושל במיץ תפוזים ובגרדת לימון פרסי.
כן, כמה שבא לי עוד אחד כזה שנימוח בפה כל כך בכיף ובהנאה.

יין אודם 2011 כבר מתערבל לי בפה בהוספת חמצן מהאוויר שזרם בין השיניים. סירה אדום+ויונייה לבן. שילוב מעניין וטעים. היין הדי ייחודי הזה משנות בציר שונות זכה במספר מדליות ברחבי העולם. סימן למצויינות , לא?

מה זה?  סובבתי קצת את הראש ובכוסי כבר נע מצד לצד יין תרשיש 2011. 100% קברנה סוביניון. נע, כי כך כתוב בספרים, גורמים לניחוחות הטובים לצאת מהיין ולזרום לעבר האף. היין בצבע אדום כהה, פירותי מאוד וטאני עדיין. תפס לי את השינים הממזר.  יין טוב שעתידו עוד לפניו, חברים וגם חברות. חובבי יין, וגם חובבות. אגב, אומרים שבלוטות הטעם מפותחות טוב יותר אצל הנשים. אוף, מדוע?

הפסטה השחורה, היא עוד מנה שתוגש בקריסמס. היא כבר קרצה לי מהצלחת המאורכת שעמדה לפני. אז לגמתי עוד לגימה תרשישית וסובבתי את הפסטה סביב המזלג בדרך לפה.
פסטה שחורה עם חמאת לימון ולואיזה + תרד סנו פי, עם רוטב תה ירוק ובשר לוקוס שבושל בציר של עצמו.  שוב, השף הצעיר מצא שילוב מעניין ומאוד טעים בפה. שילוב היין היה מנצח.

לסיכום עברנו לדור צעיר קצת יותר מהארכיון של יקב בנימינה –  יהלום 2012.
שילוב של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, פטי וורדו וסירה. איזה כיף זן הסירה הזה, שלי הוא הוסיף בפה מרקם טעמים אהוב. היהלום הזה ישתבח בקארטים שלו בעוד מספר שנים.

לסיום ארוחה טעימה בדרך כלל אני מקבל ספל קפה מהביל, אבל מתברר שבבראנז'ה הטמפלרית (לשעבר) קיבלתי ספל עם תכולה הרבה יותר טעימה ומיוחדת – צלע טלה עם גזרים צבעוניים מזוגגים, על צימס גזר (מיד נזכרתי בסבתא שלי) עם רוטב דמי גלאס וקרוזייר.  כמה טוב זה היה !!!

תודה להראל, מהבעלים, ולשף דן מבראנז'ה, לתמיר, ליפתח וליוראי, מאבני החושן – סליחה מיקב בנימינה, שממשיך בפעילותו רבת הכיוונים בקצב מואץ , וגם לאורלי.

לחיים !!

אבני החושן בבראנזה700

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *