מבשלת היי"ש של יעקב הברפלד

12/12/2015
היסטוריה מהעיר אושווינצ'ים שבפולין המשך »

משה פלדמן

בשנת 1804 הוקמה בעיר אושווינצ'ים, הסמוכה למחנה ההשמדה אושוויץ,  מבשלת שיכר (יי"ש) על ידי היהודי יעקב הברפלד.

מבשלת השיכר הוקמה ליד מבצר העיר וליד בית הכנסת והיתה אחד מסימני ההיכר של העיר במהלך המאה ה 19. המזקקה פעלה עד תחילת המלחמה… בני המשפחה עזבו את פולין ממש ערב המלחמה והיגרו לארה"ב. כיום המזקקה אינה פעילה עוד.

אני מביא כאן צילומים של בקבוקים שצילמתי בביקורי במוזיאון המקומי בפולין, וכן תוויות בקבוקי השכר.

אושווינצים

העיירה אושווינצ'ים הייתה ידועה כבר במאות 11-12   כמבצר על גדת נהר הסולה  (הנשפך אל הוויסלה)..
במאה ה- 18 הייתה למרכז חשוב של סחר בין פולין לצ'כיה. בחלוקת פולין עברה לשלטון אוסטרי, כחלק מגליציה. באמצע המאה ה- 19 הייתה לצומת דרכים ומסילות-ברזל  והוקמו בה  מרכזי תעשיות קלות : בתי-בורסקי, טבק ויצור של חומרי-בנין ואפילו מזקקת יי"ש.
כל אלו הביאו לגידולה המהיר של העיר עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה..

ראשוני היהודים הגיעו לאושווינצ'ים ב- 1564. באותה שנה הוציא המלך תקנה שאסרה המשך התיישבות יהודית בעיר ודרשה מהיהודים למכור את בתיהם במרכז העיר ולעבור לאזורים הפריפריאליים שלה. 

ב- 1588 מכר אחד מאנשי העיר את בתיו ומגרשיו לקהילה היהודית לשם הקמת בית-כנסת. רק במהלך המאה ה- 18 כאשר עם עליית השלטון האוסטרי באזור גדל המסחר והתרבו הירידים שהתקיימו בעיר. היהודים השתלטו  על המסחר בבשר-בקר וכן על מקצועות המלאכה ויצור כפפות.
 

המיסוי המיוחד ליהודים עבור השלטון האוסטרי, בוטל במהלך המאה ה- 19 ועם התרחבות דרכי-המסחר ומסילות-הברזל גדלה הקהילה היהודית שהוציאה מתוכה יזמים להקמת מפעלי-תעשיה זעירה למזון, בורסקאות וסחר ובעיקר הסחר במלח.
הקהילה גדלה בקצב מהיר ובאמצע המאה ה- 19 היו היהודים לרוב בעיר (למעלה מ50%). .

קהילה זכתה למעמד של קהילה עצמאית עוד במחצית המאה ה- 18. באותה עת הוקם בית-המדרש הישן שקדם אף לבית-הכנסת הגדול שנבנה בראשית המאה ה19- נודע כגדול ומפואר. מבין הרבנים שכיהנו בקהילת אושווינצ'ים נודעו ר 'ישראל בלייכר שנמנה עם 'הנאורים' ושימש גם כמרצה לשפות באוניברסיטה של לבוב. במחצית המאה ה- 19 רוב אנשי הקהילה  היהודית היו חסידים, רובם חסידי צאנז.

בשלהי המאה ה-  19החלו יהודים 'נאורים' להשתלב בפעילות הפוליטית בעיר וב- 1874 נבחרו אחד-עשר יהודים למועצת העיר שמנתה שלושים ואחד חברים. פעילות ציונית החלה להראות בעיר בשלהי המאה ה- 19. מערכת החינוך התבססה על 'תלמוד-תורה' , ואחד מהם היה תלמוד-תורה ציוני בו למדו כ- 200 תלמידים. כמו-כן עסקה התנועה הציונית המקומית בעזרה וסיוע לפליטים מרוסיה והקמת ספריה עירונית ואולם-קריאה.

הקהילה היהודית בין שתי מלחמות העולם
ב- 1918 נערך פוגרום ביהודי העיר בו נטלו חלק גם חיילים ואנשי-מליציה פולנים.
בעקבות הפוגרום הוקמו ארגוני-הגנה יהודים עצמאיים שהורכבו מיהודים משוחררי הצבא הפולני. המשבר הכלכלי שפרץ עם תום המלחמה הגביר את ההסתה האנטישמית ומפלגות הימין ניצלו זאת כדי להפנות את זעם הפועלים נגד היהודים.

מקורות-הפרנסה היהודים הלכו והתדלדלו וארגוני-סיוע יהודים וציונים ובהם ויצ"ו  החלו בהקמת מטבחים ציבוריים, חלוקת ביגוד בחורף, סיוע לעניים, בתי-אבות, קורסים ולימודים לצעירים ועוד.

בתקופה שבין המלחמות התאפיינה קהילת יהודי אושווינצ'ים בקיום שני זרמים מרכזים בתוכה: חסידי צאנז- בובוב  מחד והארגונים הציוניים מאידך. במקביל נשמר כל העת הכלל לפיו סגן-ראש העיר היה תמיד יהודי והאחרון שבהם –  אמיל רייךכיהן בתפקידו עד 1939.

ילדי היהודים למדו בחדרים והבחורים בישיבה גדולה. 'תרבות' ארגנה שיעורי-עברית, ויצ"ו הקימה גני-ילדים ובעיר הוקמה אף אוניברסיטה עממית ואפילו סניף של אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים. 'קדימה' הקימה במקום גם מועדון ספורט יהודי. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה להישמע שוב התעמולה האנטישמית ואף נעשו מספר ניסיונות להתנקש בחייהם של יהודים.

אושווינצים 1

אושווינצ'ים במלחמת העולם השניה
ביום השני למלחמה, הופצצה העיר ורבים מיהודייה נמלטו מזרחה. בשנת 1940 הועברו יהודים אלה ע"י הסובייטים לתוך בריה"מ, אך חלקם שבו לאושווינצ'ים.  העיר נכבשה ע"י הנאצים ב-9.9.39 ומיד החלו פגיעות ביהודים שכללו את  שריפת בית-הכנסת, בזיזת רכוש יהודי, השפלות של גזיזת-זקן ואונס נשים כל זה בסיוע ה"פולקס-דויטשה" המקומיים.

הקהילה חויבה לספק לגרמנים דירות, חפצי-ערך, מוצרי-מזון וכו'.
בדצמבר 39 הועבר יתר הרכוש היהודי לידי "נאמנים ארים" והיהודים נותרו ללא רכוש. ארגוני-צדקה ניסו לסייע בכל הקשור לתרופות וסיוע רפואי ונפתחו קורסי-הכשרה מקצועית.

החל מפברואר 1940  נדרשה הקהילה לספק מידי יום200-500   עובדים מקצועיים – בנאים, נגרים, צבעים  לשם שיפוץ מחנות-צבא פולנים בקרבת-מקום שנועדו להפוך למתקני-כליאה לשם קליטתם של אלפי אסירים ושבויי-מלחמה. כך הונחה התשתית להקמת מחנה-הריכוז אושוויץ 1.
בעיר לא הוקם גטו יהודי, אך במהלך 1940 רוכזו כל היהודים ברובע אחד ובאפריל 41 ' חויבו היהודים לפנות את העיר ולעבור לערים אחרות בשלזיה ובעיקר לסוסנוביץ' ובנדז'ין. במהלך קיץ 42 ' נשלחו מרבית יהודי אושווינצ'ים למחנות-המוות. מחנה-המוות הגדול שהוקם ליד העיר הפך את אושווינצ'ים לאושוויץ.

אושווינצ'ים כיום
כיום אין יהודים באושווינצ'ים, אך כתשובה למחנה-המוות ולזוועות שהתרחשו בו הוקם בעיר מרכז יהודי המשרת כ 25,000 מבקרים בשנה.
בשנת 2000 הסתיים שיפוצו של בית-הכנסת "חברת לומדי משניות" שהוקם ב- 1930. בית-הכנסת שוכן כ- 3 קילומטר בלבד  ממחנה אושוויץ'-בירקנאו וכיום ניתן להתפלל במקום ולומר את תפילת-הקדיש המנציחה את החללים.

 מקום קיימת תצוגה על אושווינצ'ים שלפני המלחמה. התצוגה כוללת תמונות, מאמרים וחפצים. זהו מידע על החיים היהודים בעיר לפני המלחמה וגם מידע על השואה .

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

תגובה אחת על מבשלת היי"ש של יעקב הברפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *