הפודיום של היין

05/07/2015
מיכל רג'ואן המשך »

כשאנחנו מגיעים לחנות יין, שאלתנו הראשונה לאחר שהמוכר מציג לנו יין היא "כמה זמן הוא התיישן בחבית?" .
אולי חלקינו מאוד זורמים, לא שואלים את השאלה ופשוט מחכים לטעום את היין. חלקינו יבקשו בקבוק עם פקק שעם ויהיו גם אלה שדווקא ירצו פקק מוברג לבקבוק.  כל אחד והטעם שלו (ולא דיברתי בכלל על זני הענבים).

רגע, למה בכלל אנחנו צריכים את החבית? למה יין נעשה יוקרתי יותר כאשר הוא מתיישן בחביות? וככל שהוא מתיישן יותר כך הוא עולה יותר?

מה זו הארומה הזו שאתם לפעמים מריחים ומזכירה לכם סלמי? וניל? או בכלל ריח של סמרטוט רטוב? חלק מהארומות הללו מגיעות מהחבית.

יישון היין בחבית הוא תחנת ביניים בתהליך יצירת הפלא הזו של היין.

עולם החביות מגוון להפליא. מסורת היישון בחבית קיימת כבר שנים רבות.
עץ האלון הוא זה שהוכיח את איכותו בארומות המתקבלות בתקופת היישון, ריח חמאה, וניל, סלמי מעושן מאריך את פוטנציאל היישון של היין לאחר שבוקבק.

היין המתיישן בחבית, עובר בעצם תהליך של חמצון איטי המאפשר התבגרות של היין ותוך כדי כך משלב את הרמוניית הטעמים של החבית ביחד עם זן הענבים הנבחר.

סוגי עץ האלון הנפוצים בשוק הם עץ אלון צרפתי שמחדיר ארומות יותר דחוסות, תיבלון מגוון ועץ אלון אמריקאי שתוכלו לזהותו לפי ארומות הווניל שמקבל היין בתקופת היישון.

לחביות יש מספר גדלים. ככל שהחבית תהיה קטנה יותר, כך ריכוז הארומות והשפעת טעמי החבית על היין יהיו עוצמתיות יותר.

חלק גדול מהיקבים מיישנים את היין גם בחביות חדשות וגם בחביות ישנות, ובסוף תקופת היישון מערבבים את היין שיצא בשני סוגי החביות, כך היין מקבל ארומות וטעמים משתי החביות וההרמוניה שלו מקבלת עניין וגיוון בעיני הצרכן.

הפעם הלכתי ופגשתי את האנשים מאחורי הקלעים, אלו שעוברים יקב יקב, מציעים להם חביות, מעניינים אותם בפקקים מיוחדים לבקבוקים ואפילו מציעים להם שעווה שמוסיפה יוקרה וקורטוב של יצירתיות לבקבוק, או פשוט הם מציעים להם ללכת עם המוכר, האהוב והפשוט.

פודיום

צפריר נעם ואני, ישבנו לצהרים והתחשק לי קצת לשמוע על אותם אנשים מאחורי הקלעים של העולם הנהדר הזה "עולם היין".
שני האנשים האלה מנהלים את חברת "פודיום" החברה שמוסיפה לחלק מהיקבים את העיצוב ליין, טעמים ומראה הבקבוק, או בקיצור את הצבע.

צפריר, חובב מושבע של יינות המון שנים, קונה, טועם מדבר את השפה, אך כמו רובנו, זו לא הייתה עבודתו אלא תשוקה ואהבה לעולם הזה. המון שנים הוא עבד בחברת היי טק, רץ מרתונים ושותה יין בכל הזדמנות שניכרת בדרכו.

נעם, עבד במכון התקנים ולפני 10 שנים החל להיות עצמאי.  הדבר היחיד המשותף בזמנו לנעם ולצפריר הייתה הריצה ("זר לא יבין"). באותה תקופה, נעם פחות הכיר את עולם היין.

באחד הימים קיבל נעם טלפון מספק ה(!)חביות ( ( Vinea Sasשמחפש סוכן בישראל.  נעם פנה לצפריר כמומחה יין ושאל אותו אם הוא מכיר מישהו שיכול לעזור. צפריר חייך ואמר לנעם "בוא נלך על זה אנחנו. יחד"… קל זה לא היה. הסוכן רצה אנשים שמבינים ולא אנשים כמו נעם וכמו צפריר, אך כנראה שהוא שכח שלחובבי היין חוקים משלהם ולא ניתן בקלות להכריע אותם.

איך אפשר לשכנע אם לא להביא את מוחמד אל ההר? בעלי Vinea Sas, הוזמן באחת הפעמים לתערוכת הסומלייה, הבין שהחובבות פינתה כאן את המקום למקצועיות, גיוון ובעיקר האהבה של היקבים לעולם היין.
הפוטנציאל זוהה, ומכאן ב 2007 נוסדה חברת "פודיום".

מה שמיוחד אצל צפריר ונעם שלא תראו פרסומות או שיווק אגרסיבי. הכל קורה ומגיע דרך הרגליים שלהם. הם עוברים יקב יקב, מציעים את שירותם והתשוקה לעבודתם עושה את שלה. לאט לאט הם מרחיבים את קהל הלקוחות שלהם, לקוחות חדשים ולקוחות חוזרים זה כמו הפרסומת של החומוס "עושים באהבה או שלא עושים בכלל".

זה שמדובר על שני אנשים שמגיעים מעולם הריצה, הספורט וממרתונים רק מוסיף נפח לתפיסת העולם .
"לפי השקפת עולמנו יש הרבה מן המשותף בין ריצות ארוכות והכנת יין.  שני התחומים נשענים ומשתפים את אותם ערכים החיוניים להצלחה: סימון יעד, תכנון, ביצוע מוקפד ומבוקר, יכולת התמדה, סבלנות ושאיפה לשיפור מתמיד וכמובן הסיפוק בעשייה וההנאה לעסוק במה שאתה אוהב"

כמו בריצה למרחקים ארוכים, הם לא מסתפקים בהישג אחד, הם מרימים את הראש מאתרים את צרכי לקוחותיהם הנאמנים ומביאים להם את מה שנדרש.

לא עוד פקקי שעם שלא שורדים את פתיחת הבקבוק אלא פקקים שמצהירים "אנחנו כאן כדי להישאר, גם אם הבקבוק ייפתח עוד 25 שנה".

ציפויי שעווה אשר מעטרים את היינות בשלל צבעים וגוונים ומותירים בקבוק בעל מראה איכותי על המדף או בארון היינות שלכם.

אני קוראת להם ארגז הכלים של עולם היין, והם בתקופה של התפתחות והרחבת ארגז הכלים שלהם עבור הלקוחות.

למדתי עוד כמה דברים בתפאורה של עולם היין ושני אנשים, שרמת השירות שלהם מול הלקוחות עומדת בראש סדר העדיפויות.
אז שיה בהצלחה לפודיום.

עולם היין, כשתטעם, תבין.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

תגובה אחת על הפודיום של היין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *