יין אדום ובריאות

13/02/2015
מאת : דר' פליציה שטרן, PhD RD המשך »

מאת : דר' פליציה שטרן, PhD RD

האם לגימה קבועה של יין אדום מטיבה את הבריאות. כן !!!
שתייה שגרתית מתונה של יין קשורה בסיכון נמוך יותר למגוון מצבים בריאותיים:

1. מחלות לב וכלי הדם – בהתאם למחקרים אפידמיולוגיים ומטא-אנליזות, צריכה מתונה של  יין אדום (1 כוס לנשים ו-2 כוסות לגברים,)  ) קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב ולתמותה פחותה ממחלות לב וכלי הדם.
ליין השפעה מיטיבה על מספר גורמי סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי הדם:

א.   קרישה ותפקוד טסיות הדם – הן האלכהול והן הפוליפנולים שביין מהווים חומרים נוגדי קרישה, בין היתר, על ידי עיכוב הידבקות טסיות הדם, שהינה אחד הגורמים בהיווצרות טרשת העורקים.

ב.    תפקוד האֶנְדוֹתל –  שתייה מתונה של יין משפרת את תפקוד האנדותל (שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב). תאי האנדותל מעורבים בהרפיית כלי הדם. האלכוהול והפוליפנולים שביין משפרים את גמישות כלי הדם ומונעים את סתימתם.

ג.     סילוק קרישי דם ממחזור הדם (fibrinolysis) – הן האלכוהול והן הפוליפנולים שביין מווסתים את הפיברינוליזה. במצב תקין קיים איזון בגוף בין תהליכי קרישת הדם לבין סילוקם של קרישי הדם ממחזור הדם.

ד.    טרשת העורקים – ליין אדום השפעה מיטיבה על ביומרקרים של טרשת העורקים בבני אדם בריאים, כולל,  בין היתר, ירידה ביחס שלLDL  ל-HDL, ירידה ברמות פיברינוגן (גורם קרישה המכונה גם Factor I) וגורמי קרישה אחרים וירידה ברמות LDL מחומצן.

ה.   יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) – לפוליפנולים שביין השפעה מיטיבה על הרפיית כלי הדם, וכתוצאה חלה ירידה בלחץ הדם. ההשפעה גדולה יותר כאשר יין אדום נצרך יחד עם הארוחה. נוכחות שום, בצל, דגים ושמן זית (שבדיאטה הים-תיכונית) מספקים תרכובות נוספות המורידות את לחץ הדם, אשר יתכן שפועלות באופן סינרגיסטי עם אלו שביין.

ליין האדום יתרונות בריאותיים מעבר להשפעתו המיטיבה על מחלות לב וכלי הדם.
2. סרטן – למרות העובדה שאלכוהול ידוע כגורם מחולל סרטן, קיימת עדות, אם כי במחקרים מועטים, לכך ששתייה מתונה של יין יכולה להקטין את הסיכון למספר סוגי סרטן, כולל סרטן הקולון (המעי הגס), סרטן תאי הבסיס בעור, סרטן ריאות, סרטן השחלות וסרטן הערמונית. ניסויים במבחנה ומחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שהפוליפנולים שביין, בין היתר, מדכאים שגשוג תאי סרטן וכן מעכבים אַנְגיוגֶנֶזָה (היווצרות כלי דם חדשים המספקים חמצן ומזון לגידולים סרטניים).

3. סוכרת מסוג 2 –  בניסויים במבחנה ובמחקרים בבעלי חיים הפוליפנולים – רסוורטרול, קוורסטין, קטכינים ואנטוציאנינים – הוכחו כמעכבי היפרגליצמיה (יתר סוכר בדם), כמשפרי תפקוד תאי הביתא בלבלב (תאים המפרישים אינסולין) וכמגינים מפני אובדן תאי ביתא. בבני אדם נערכו מחקרים מועטים ובקבוצות קטנות מאד של אנשים. באחד המחקרים צריכה של יין אדום, בכמות של 150 מיליליטר ליום בזמן הארוחה במשך 28 ימים על ידי 29 חולי סוכרת, הורידה בדם את רמות הגלוקוז, האינסולין וההמוגלובין המסוכר (HbA1C).

4. תסמונת מטבולית –  תסמונת מטבולית מוגדרת על ידי נוכחות של גורמי סיכון מטבוליים (השמנה בטנית, יתר שומנים בדם, רמות נמוכות של HDL-כולסטרול, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של גלוקוז) הקשורים בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי הדם. מספר סקירות סיפקו עדות לכך שצריכה מתונה של יין עשויה למנוע תסמונת מטבולית ואת סיבוכיה, כנראה על ידי הגברת הייצור של NO.

5. השפעות נאורולוגיות – מחקרים אפידיולוגיים ומחקרים בבעלי חיים הצביעו על כך שצריכה מתונה של יין אדום עשויה להקטין את הסיכון להפרעות נאורולוגיות, כגון שִטָיוֹן, שבץ מוחי ומחלת אלצהיימר. יתכן שחומרים נוגדי החימצון שביין מונעים נזק חימצוני במוח.

6. תפקוד הריאות – קיימים נתונים מתוך מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים המצביעים על השפעה מיטיבה של צריכה קלה עד מתונה של יין על תפקוד הריאות, על תסמונת מצוקה נשימתית חדה ועל התקדמות מחלת ריאות חסימתית כרונית.

7. מערכת העיכול – בסקירה בקרב כ-10,000 מבוגרים צריכה שגרתית מתונה של יין נמצאה כקשורה בשיעור נמוך יותר של זיהום על ידי החיידק הֶליקוֹבֵּקְטֶר פּילוֹרי.

לכתבה המלאה

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *