גילוי ראשון מסוגו של זרעי גפן בני 1500 שנים

12/02/2015
בעיר הביזנטית חלוצה המשך »

במחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות בעיר הביזנטית חלוצה נמצאו בפעם הראשונה זרעי גפן מפוחמים בני 1500 שנים שמקורם בנגב, מזן שלא שרד עד ימינו.
 מזן זה  יוצר "יין הנגב" – אחד היינות היוקרתיים והמשובחים ביותר בכל האימפריה הביזנטית. 
"הגפנים שגדלים היום בנגב הם מזנים אירופיים, כשהגפן של הנגב אבדה מהעולם. המשימה הבאה שלנו היא לשחזר את היין העתיק, ואולי כך נוכל להתחקות אחר הטעם ולהבין מה הפך את היין של הנגב לכה משובח", אמר פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, שעומד בראש החפירה.

ממקורות היסטוריים של התקופה הביזנטית מכירים החוקרים את "היין של הנגב" או כפי שנקרא גם "יין עזה", על שם הנמל ממנו הוא נשלח לכל רחבי האימפריה. היין נחשב למשובח במיוחד וליקר במיוחד, אולם  הוא לא השתמר עד ימינו ולכן אי אפשר לדעת מה הפך אותו למשובח. 

בחפירות שהתקיימו עד היום בנגב מצאו החוקרים את הטרסות שבהן גודלו הגפנים, את היקבים בהם הוכן היין, ואת הכדים שבהם אוכסן ויוצא, אולם זרעי הגפן עצמם לא נמצאו עד כה. עד לחפירה הנוכחית בגן הלאומי חורבות חלוצה, שמתבצעות כחלק מפרויקט מחקר ביו-ארכיאולוגי שמטרתו לבחון את הסיבות לעלייתה ונפילתה של החברה הביזנטית בנגב. 
המחקר מנוהל על ידי פרופ' גיא בר-עוז וד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה,  בשיתוף עם ד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות. 

כמו שקורה לא אחת בחפירות ארכיאולוגיות, את הממצא הנדיר שלהם מצאו החוקרים דווקא בזבל.
 לדבריו של פרופ' בר-עוז, האשפות של העיר השתמרו כמעט בשלמותן והן מסמנות כיום את גבולותיה של העיר הקדומה. הן כה בולטות  עד כי ניתן להבחין בהן בתמונות לווין, למשל ב"גוגל ארץ". 
חרסים ומטבעות שהתגלו בתוך האשפות העידו כי הן נערמו בעיקר במהלך המאות השישית עד השביעית לספירה, תקופה בה העיר הגיעה לשיא פריחתה הכלכלית. עם התמוטטות המערך העירוני של חלוצה, לקראת אמצע המאה השביעית,  פסק פינוי האשפה המאורגן ונראה כי גם העיר עצמה ננטשה.

 בין הררי האשפה הקדומים מצאו החוקרים בצפיפות גבוהה במיוחד שברים של כלי חרס ששימשו לאגירה, בישול והגשה, ביניהם בלטו מספרם הרב של קנקני עזה ששימשו לאגירת יין הנגב הקדום. החוקרים גם מצאו שפע של שרידים ביולוגיים הכוללים עצמות בעלי חיים: עצמות דגים מים סוף וצדפות מן הים התיכון שיובאו אל האתר והעידו על עושרם של תושבי העיר הביזנטית.  
גולת הכותרת של התגליות היו מאות זרעים זעירים ומפוחמים של הגפן. 
לדברי החוקרים, זוהי הפעם הראשונה שנמצאו זרעי גפן "נגבית", מה שיספק עדות בלתי-אמצעית ראשונה מסוגה לגידול הגפן במערב הנגב בעת העתיקה. 

מלאכת חשיפת הזרעים הזעירים מתוך הררי האשפה הייתה לא פשוטה: החפירה נעזרה לראשונה בשיטות חפירה קפדניות ועדינות שכללו ניפוי דק והצפה של שרידים בוטניים הנוטים לצוף לאחר שיקוע של הקרקע. שיטות אלו אפשרו לחלץ את הממצא הבוטני מהחומר הביזנטי. "לאחר שטיפה של העפר וניפוי עדין של הממצא נותר רק להפריד בין הממצא הבוטני הכולל זרעים, גלעינים וחלקי צמחים לבין עצמות בעלי חיים קטנים, הכוללים בין השאר שרידי מכרסמים שנמשכו לאשפות", הסביר פרופ' בר-עוז.

הגפנים מהם הפיקו אבות אבותינו את היין ששמו נודע בכל רחבי האימפריה הביזנטית לא שרדו וכיום לא יודעים החוקרים האם היה מדובר בזנים שיובאו ממקומות אחרים – כמו שקורה היום, כשהגפנים המגודלים בנגב הם צרפתים או איטלקיים – או שמדובר בזנים מקומיים, שאבדו כבר מן העולם. 

השלב הבא של המחקר הוא לחבור לביולוגים כדי לרצף את ה-DNA של הזרעים ולגלות מה מקורם. "זנים אירופאים דורשים מים רבים. עובדו זו כיום מהווה בעיה פחות גדולה בזכות הטכנולוגיה העכשווית, אולם לא סביר להניח שכך היה המצב לפני 1500 שנים. 

אולי הסוד ליוקרתו הבינלאומית של היין של הנגב היה טמון בדרך שבה גודלו הגפנים בתנאי הנגב הצחיחים", תמהים החוקרים.

את מגדלי היין המקומיים, כמו גם את החוקרים, הגילוי מסעיר וכולם מבקשים לגלות את הסוד של גפני הנגב, במטרה לשחזר את היין העתיק, וכך להבין סוף סוף מדוע שמו נודע עד קצוות האימפריה הביזנטית – במצרים, יוון, איטליה, וספרד.

זרעים בני 1500 שנה

העיר הביזנטית חלוצה, Elusa ביוונית, נוסדה על ידי הנבטים אך הגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית במהלך המאות הרביעית עד השביעית לספירה. אז הפכה העיר להיות הגדולה והמרכזית מבין ערי הנגב הביזנטיות. עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות מצביעות על עושרה של העיר שאכלסה כמה אלפי תושבים והכילה בשיאה מבני ציבור מרשימים, תיאטרון, מדרשה, בתי מרחץ, וכנסיות. 


צילום: פרופ' גיא בר-עוז

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

2 תגובות על גילוי ראשון מסוגו של זרעי גפן בני 1500 שנים

  1. מאת רותי בן ישראל‏:

    כתבה מעניינת וממצאים מרתקים. האם ואיפה ניתן למצוא את המידע באנגלית ו/או שפה אחרת. כדי שנוכל לספר לחבר'ה. יום טוב

  2. מאת Israel‏:

    יוֹלי שוורץ | דוברת
    רשות העתיקות
    ________________________________________
    ת.ד 586 ירושלים
    טל. 02-6204690 | פקס. 02-6287492
    dovrut@israntique.org.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *