הארט של שגב

13/01/2015
מימי בן יוסף המשך »

משה שגב הוא שף בשלן וגם שף נצפה של אומנות מודרנית המופיע בכל מנה ובכל צלחת. הניסיון לשילוב בין אומנות מצוירת ומנות אוכל אומנותיות ואסטטיות מבקש ידע, חומרים בסיסיים מובחרים ואולי קצת מזל. בהתרשמות ראשונה, בשגב ארט, זה נראה שהכול עובד.

סניף הרצלייה המחודש, אולי מעט ישן, אך יפה. יפה ושמושי.
המקום שקט, הוילונות הכבדים סוגרים את אור השמש של הצהריים ובונים אווירה נינוחה, אפילו רומנטית, המרגיעה את הסועד, פשוט מעיט את קצב החיים.
האווירה האפורה עוטפת את הקהל בשלווה, ובו זמנית בציפיות. הדקור הסביבתי צבעוני ומרשים. פנים מעוצב כרחוב בשכונת נווה צדק בתל-אביב, כולל רקע  צבעוני  כחול שמיים, בסביבת רבת תמונות.

שגב מחבר למנות שלו סוג של ארט, אומנות ולא רק של קולינריה, אומנות גרפיט מותאמת לכל מנה. אומנות בכול, כולל כלי הגשה וצורת לחמים. ארט שמריח ונראה טוב.

האם שגב מגיש ארט? לא בדיוק. הארט הסביבתי בא בצורת ציורים המשתקפים בראי לאורך הקיר הגדול בקצה המסעדה, משחק אופטי מוצלח,  בקיצור, ארט מסביב לאוכל, ארט שעוזר בהחלט לתאבון, על ידי גירוי החושים היפים וטכניים כאחד.

שגב לא רק ממציא, מבשל ומגיש אוכל, הוא מלמד שפה חדשה בו זמנית. תפריט חדש ומיוחד רווי מונחים מקוריים שבו שגב ממציא את הלשון העברית הקולינרית.
לא, הוא לא בן- יהודה המודרני, אך הוא משלב ומכניס את האורח הרעב והסקרן, אל המטבח החדש שלו.
זה קונספט מקורי, זו אומנות בפני עצמה, זו אוריגינליות מבורכת.

האם זה עובד?
עלי כן, הזמן יוכיח אם הסועדים מוכנים ללמוד את השפה החדשה. בתפריט החדש לדוגמה, מנת אוקיאנוס שווה פילה מוסר וקוקי סן ז'אק מונחים על קרם תפוח-אדמה בציר חמאת מולים ועגבניות. הבנתם את השפה? זה פשוט, לומדים את זה אחרי שמזמינים את כל התפריט, כולל כל 19 המילים החדשות, כ 19 מנות בקולינריה מודרנית.

תפריט אקלקטי מאגד בתוכו את מיטב סגנונות ועיצובים ממטבחי העולם עם הוספות, תיקונים והמצאות אישיות. תפריט מלא מנות יצירתיות מוגשות בכלים מיוחדים ואוריגינליים, על רקע ציורי מותאם לכל מנה.

הכלים עצמם זו המצאה בפני עצמה: צלחות מרובעות שעליהן שכבת פלסטיק שקוף עם ציורים מותאמים למנות. הפילה מוסר מופיע כדג מחולק, כאשר החלק החסר מופיע בציור של ראש דג כחול.  

זה יפה, זה מיוחד, זה מוציא חיוך מכל סועד. ואם מוסיפים לזה כוס יין טוב, החיוך מקבל משנה תוקף.

הריהוט אינו מצטיין, אך הוא חלק של הדקור הרצוי. הישיבה נוחה למרות השולחן המצומצם מה, מותאם לגודל המקום. צוות שמח של בנות יפות ויעילות, הרבה צוות עם הרבה רצון להצליח. הכול מגיע בזמן ובתזמון נכון.

  תפריט המסעדה מחולק לחמש יחידות עם תוספת של רשימת יינות צנועה אך מובחרת:

המאפייה שלנו כוללת לחמים חמים מתוצרת עצמית עם חמאת גיג'ר ואיולי כמהין, מוצר מקורי שיוצא ישר מהטבון.

אדמה: אחד עשר מנות ראשונות מסלט ארטישוק ירושלמי וכמהין ועד רביולי וגבינת עיזים, כרישה וחציל בלאדי מתובל בקרם עגבניות ובזיליקום.

בשר: חמש מנות מובחרות, כמו קרפציו בקר (מכחול בשפה של שגב) מתובל בשמן זית ופרמיג'אן מגורד מוגש עם פלחי תפוחים לצד פרצל מהטאבון. או (מעדר בשפה חדשה) כרם כבד אווז וכבד עוף עם רוטביין, טוסטוני בריוש ופניני תפוח ירוק.

הכחול הגדול: תשעה מנות מכובדות על טהרת הדגה הישראלית. פילה לוקוס אפוי על סלע בטבאון מונח על קרם ארטישוק ירושלמי וכמהין או פסטה פטוציני עם כמהין ופטרוזיליה מוקפצת עם סלמון מגריל פחמים מוגשת לצד סלט של רוקט זרעי שרי ושמן זית.

קונדיטוריה: שש מנות מתוקות, מעוגת גבינה, מוס שוקולד או ערמונים של שגב בתרגום מקומי עוגת ערמונים נימוחה ושקדים לצד גלידת תמרים, קציפה ערמונים וכוורת שוקולד (מברשת).

יינות: בורא פרי הגפן 80 שקל לאדם! שמפניות, יינות לבנים ואדומים, בישראלים יקב ברקן בולט.

 לסיכום
נחתתי למקום חדש ללא דעות מוקדמות. מחקתי את כל הידוע על המקום והאיש שעומד מאחוריו. חיפשתי ומצאתי רעיונות חדשים ומסקרנים. הבטיח שינוי ואכן שנוי היה. מסעדה בעלת דירוג בעיני מביני המקצוע, וטובה עד מצטיינת לאוהבי אוכל מחפשי שנוי "מחוץ לקופסה". כן, משה שגב עשה את זאת בהצלחה טעימה.  
"שגב ART" מבטיח לסועד הרעב מנות עם אפיון מקורי, טעימות ונעימות. הארט מוסיף מימד חדש, אווירה מיוחדת, שרות מדויק וחשוב לא פחות, במחירים סבירים. 

למען הבא דבר בשם אומרו, אציין שהוזמנתי לפתיחה החגיגית.

שגב

על משה ועל שגב
יש משה המחייך, המקבל אורחים, המצהיר בקולי קולות על הצלחותיו, ויש שגב הרציני, המחושב והחושב, כך זה נראה לאיש שאין לו מושג בפסיכולוגיה. כך התרשמתי ועדיין לא שוכנעתי שכל הכתוב, הכן נכון.

שגב הוא סלב, סלב Celebrity אמיתי , מוכר ברחוב ועוד יותר מוכר בעולם הזללנים או המחפשים ארוחה מכובדת מבלי למכור את המכונית שלהם.

בעל שלוש מסעדות, מחברו של שלושה ספרים ויועץ קולינרי למוסדות גדולים ומכובדים כולל חברת אל-על. אגב, היום אל על נחשבת להצלחה לא קטנה מבחינה קולינרית, כותב איש שטס הרבה וטועם הרבה ממאכליה. ובכל זאת, להיות סלב לא חובה להיות סנוב או גרוע מזה אנטיפט. הוא לא צנוע אך הוא לא לוחץ את יסודותיו וידיעותיו על כל סועד מכל שלושת מסעדותיו. הוא חייכן,

זריז, יודע את מקצועו, אך סודותיו שמורים איתו. כשף, הוא מפתיע, מפתיע כל הזמן. אולי זה הסוד שלו, אך כל שף חייב את "ההמצאות שלו" ולמשה יש הרבה. הארט נחשב לתוספת מיוחדת למיומנות מקצועית ולאמינות בצלחת.    

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *