היין עולה על המפה בסין

17/10/2014
לאט אבל בטוח המשך »

ישראל פרקר 

לאחרונה ביקרתי במספר ערים גדולות בסין וכמובן שהתעניינתי ביינות הסיניים בחנויות שונות, גדולות וקטנות ואף בברים בבתי המלון. חשוב להדגיש שבסין  הענקית יש כיום רק כמה מאות יקבים בלבד, ויש להם מחסור בטרוארים המתאימים לגידול ענבים איכותיים.

בחנות גדולה של הדיוטי פרי בשדה התעופה הגדול של בייגי'ין נאמר לי שהיינות היחידים שאפשר למצוא אצלם הם צרפתיים ואוסטרליים בלבד. בסופרמרקטים מצאתי מעט מאוד בקבוקי יין על מדפים הקטנים. הרוב היו צרפתיים אדומים יבשים ומעט מעט סיניים. האלכוהול הסיני הוצג בכמויות גדולות פי כמה.
מתברר שסין היא שוק היצוא הרביעי בגודלו עבור יצרני בורדו צרפתים אחרי יפן, בריטניה וארצות הברית.

הצבע האדום נחשב בר מזל בסין והוא שם נרדף לעושר, כוח ומזל. בעולם העסקים שלושת ערכים אלה הם בסיסיים. הלבן קשור למוות ומופיע בעיקר בהלוויות. ויש קשר הדוק בין צריכת יין ומנהגי תרבות אצלם.  כלומר, רוב היין הנצרך הוא אדום.

אנשים בסין לגמו יותר מ1.86 מיליארד בקבוקי יין ב2013. 36% יותר מאשר בשנת 2008, אבל רוב היין שמוכר בסין מגיע מצרפת, מאוסטרליה, מספרד ומאיטליה,  ולא מיקבים הממוקמים בסין. כלומר השוק הסיני הוא שוק חשוב מאוד ובעל פוטנציאל ענק ליצרני היין בעולם.

בתקופה האחרונה בעלי יקבים ברחבי סין מעוניינים לשכנע את הלקוחות הפוטנציאלים בארצם שהיינות הסינים איכותיים אף הם ולא רק הצרפתיים.  הם בטוחים שבקרוב חובבי היין יתחילו לרכוש בקבוקי קברנה סוביניון מאזור Xinjiang Uygur  כדי ללגמו עם סטיקים או שרדונה מאזור Ningxia Hui כתוספת לתבשילי דגים.

בסין החלו לייצר את היינות האדומים היבשים רק ב1980 שאז הוגירו 10 אזורי גידול יין כש כל אחד עם אופי אחר המתחיל להיות יציב אט אט. לכל אזור גידול יש את הסיפורים האופייניים לו וכך גם היינות.

"היין בסין דומה לאוכל הסיני שיש ממנו הרבה סוגים וטעמים וכל אחד מוצא את זה האהוב עליו", כך הם אומרים.

 אנשים צעירים הם כוח צריכה חזק מאוד ליין. הם רוצים לנסות משהו מעניין וחדש ולא להסתפק במסורת. פיצה האט היא  הצלחה בסין וגם    KFC  . לפני עשרים שנה מעט מאוד סינים שתו קפה, אבל עכשיו כל כך הרבה שותים אותו בסטאר באקס.  בכל פינה בערים הגדולות משתרכים תורים ארוכים בשלושת המותגים העולמיים האלה.

מתברר שיצרו יין בסין גם בתקופה הקדומה במאה השנייה לפני הספירה. במאות השביעית עד העשירית ידוע שהקיסרים  הסיניים התענגו מיין שייצרו עבורם.

תעשיית היין פרחה אז בסין באותו קצב שהכלכלה צמחה. תיאוריה זו נכונה בסין גם כיום. רוב יינות סין נמכרים בתוך המדינה אך יש המאמינים שלא ירחק היום בו יאהבו אותם גם בארצות אחרות כפי שאוהבים את האוכל הסיני המופיע במסעדות רוב ארצות העולם.

יצרני היינות מתחילים להבין שהלקוחות הסינים שרוכשים יותר ידע על יין יעדיפו יינות עם אופי מיוחד מאשר יינות המיוצרים באופן סתמי ביקבים גדולים. אבל מתברר שעדיין רוב הסינים מעדיפים ללגום מהאלכוהול המסורתי לו הם רגילים מאשר ללגום יין שהוא מוצר חדש עבורם.

הרבה יקבים קטנים החלו לצוץ בסין לפני 5-6 שנים ומספרם הולך וגדל מחודש לחודש באזורי הגידול השונים.
אחד היקבים ששמם מתחיל ללכת לפניו גם בעולם הוא Silver Heights   הנמצא במחוז Ningxia Hui  . Jancis Robinon & Robert Parker   מזכירים את יינותיהם בביקורות שלהם.

היקב הוקם ע"י אמה גאו ואביה ב 2007, ומייצר כ50,000 בקבוקים בשנה. אמה חזרה לסין בשנת 2004 לאחר לימודים ועבודה בבורדו הצרפתית. יש להם כ40 דונם כרמים בגובה 1200 מטר באזור מאוד יבש עם כמות משקעים שנתיות של רק 200 מ"מ. זה אמנם מקטין את הסיכוי למחלות ולהקטנת השימוש בחומרי הדברה, אך דורש השקיה. הם משקים בטפטפות שאולי מגיעות מישראל.
קיים הבדל גדול בטמפרטורה בין הקיץ והחורף: 37 מעלות צלזיוס למינוס 25 C ° דבר המחייב אותם לקבור את הגפנים בחורף כדי להגן עליהם. היינות מתיישנים בחביות עץ אלון בין 12-16 חודשים, בהתאם לשיטות מסורתיות וללא סינון .
ביקב משתמשים לייצור יינות בענבי  בזנים קברנה פרנק, קברנה סוביניון , קברנה  Gernischt , סירה, מרלו.

היין נמכר במסעדות היוקרתיות ביותר ומלונות חמישה כוכבים בסין: בשנחאי ובייג'ינג.

יין בסין

הסינים מאמינים שהיין הוא טוב מאוד לבריאות, כך שאנשים נותנים אותו כמתנה מועילה –  יין אדום במיוחד, וזה מאוד מכובד אף כי צריכת היין בסין אפילו לא נערכת ע"י  1% מהאוכלוסייה. 
חובבי יין בסין מציינים שהיין קשור הרבה יותר לתרבות המערבית מאשר לתרבות הסינית . הם מקווים שתהייה  השפעה גדולה על הצריכה ע"י  סומלייה ומבקרי יין שיחנכו את הצרכנים סיניים לאהוב יין. הם גם מקווים שאיכויות היינות הסינים יעלו ומחירם ירד והם ימכרו במחיר סביר. יש יינות ייבוא הנמכרים ב2-5 דולר לבקבוק…
לסינים לא אכפת איך נראים היקבים אותם מעניין שהיינות יהיו טובים. לכן חלק מהיקבים ממוקמים בסככות ובהם ציוד עדיין לא משוכלל.
היקבים מתחילים גם להוות אטרקציית משיכה לתיירים. ב1992 הוקם בעיר Yantai      מוזיאון היין  שנעשה מאוד פופולארי לביקור תיירים הלומדים על יינות וטועמים אותם. מדי שנה מגיעים למוזיאון כ300,000 מבקרים.

המוזיאון בן הארבע הקומות מורכב מאולם גדול, אולם היסטוריה, אולם מודרני, אולם קליגרפיה ואולם אוסף. הקשיים והתהילה של תעשיית היין הסינית מוצגים באמצעות נתונים מדויקים, תמונות יקרות ערך וחפצים היסטוריים. המרתף הגדול נבנה בשנת 1894 ושטח המוזיאון 3,054 מטרים רבועים

יש גם מרתף בעומק של כשבעה מטרים והוא המרתף הגדול ביותר באסיה יש בו  600  חביות יין מעץ אלון ב14 סטנדרטים שונים. בין חביות יין מעץ אלון אלה שלוש חביות גדולות שהשתמרו היטב מ1908 שעשויות מעץ אלון מצרפת. כל אחד מהן מכילה כ -15 אלף ליטרים של יין.
מיידע על מוזיאון זה מומלץ להעביר גם לידיעת עיריית ראשון לציון בה נמצא יקב כרמל ההיסטורי המיועד לשימור.


אז איך אפשר לייצא ולמכור יין בסין הגדולה והמיוחדת?

למרות שיש ביקוש הולך וגדל ליין בסין, מכירת יין שם היא אתגר אמיתי, וחשוב לקבל מידע מספק של הרגלים סיניים טיפוסיים ותפיסתם על היין כדי לזכות בנתח שוק, אפילו מזערי במדינה זו.

יין מיובא, במיוחד היין אדום הופך לפופולארי בקרב המעמד עליון והמעמד הבינוני. ואכן, הצבע האדום הוא כאמור שם נרדף למזל, עושר וכוח בסין. הסיני גם מחשיב את יין כבריא וחלופה בעלות נמוכה יותר בהשוואה למשקאות מתקדמים אחרים. יתר על כן, יין נתפס על ידי הסיני כמתנה יוקרתית.
על נתונים אלה יש להתבסס בהכנת אסטרטגיית המכירה.

אמנם חייבים להציע יינות בעלות נמוכה אך הם חייבים להיות איכותיים. הסינים צריכים להרגיש בטוחים ברכישה שלהם ולהימנע מבושות בעת הארוחה כלפי האורחים שלהם.

בסך הכל, אם כי יין אדום נתפס בסין כמשקה לאליטות, הוא הופך להיות מושך ובעיקר לצעירים. מומלץ להציע הרבה מבצעים וטעימות ברחבי סין העוזרים להעשיר את ידע הצרכן ביין ובסגולותיו.

אגב, בכל עיר היין נתפס אחרת כי התושבים ומנהגיהם שונים. מכירת יינות בבייג'ין היא לא אותו הדבר כמו למכור אותם בשנחאי.

למרות שהצרכנים סיניים מבקשים לחקות את הרגלי השתייה של עמיתיהם המערביים, חוש הטעם וההרגלים שלהם הם שונים. הם אוהבים יותר משקאות מתוקים, ולכן מקובל בסין לשתות יינות  פירותיים או לערבב יין עם לימון, קרח או משקאות קלים, כדי להשיג טעם מתוק.

יין נצרך בעיקר בסעודות סיניות, טקסים וחגים רשמיים, כמו ברוב מדינות המערב.  היין גם הפך להיות פופולארי מאוד כמתנה לראש השנה הסיני, פסטיבל האביב ובפסטיבל אמצע הסתיו.

לסינים יש נטייה להעתיק את הרגלי אנשי המערב. מועדוני טעימות יין  והשתתפות בקורסי יין הפכו לפופולאריים בבייג'ינג, שנחאי ושנזן.

מתברר שהסינים לעתים קרובות גולשים באינטרנט כדי לחפש מידע על יין. לפיכך, מדיה חברתית הפכה למקור מידע חשוב לתעשיית היין. לכן, כל יקב המוכן להיכנס לשוק הסיני צריך להתייחס ברצינות לעולם הדיגיטלי שלהם כדרך נוספת לשווק את הבקבוקים שלהם, וגם כדרך לחנך את הצרכנים בתרבות היין. מומלץ גם להשתתף בתערוכות יין בינלאומיות ובתחרויות המתקיימות מדי שנה ברחבי סין.
ברור שלמילה כשר אין כל משמעות לסינים שהם אתיאיסטים גמורים ואפילו אין להם יום מנוחה קבוע בסוף השבוע.

לא ניראה לי שניתן להתמודד לבד עם מכירת יין בסין ומומלץ לקבל את עצות ועזרת המומחים לסחר במדינה זו.

לחיים ובהצלחה !!!!

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

2 תגובות על היין עולה על המפה בסין

  1. מאת אליעזר זקס‏:

    לפני כשנתיים הוקמה בסין חברה של אוהבי ישראל וחובבי יין ששמה לה כמטרה להביא יינות מישראל לשוק הסיני. כמה יקבים "הרימו את הכפפה" ושלחו לא מעט יין למכירה בסין. שם החברה הוא
    Israel International Wine Chateau(China) ומנהל אותו מר דניאל צ'אנג. במאי 2015 מתקיימת בפעם ה- 17 תערוכת יינות בינלאומית בסין והחברה החליטה לקחת ביתן בו יוצגו יינות מישראל. החברה בקשר הדוק עם הקונסוליה ותשמח ליצור קשרים עם יקבים בישראל. יקב שמעוניין ליצור איתם קשר מוזמן להתקשר אלי לטל. 050-5693777 או למייל cordi995@bezeqint.net או להתקשר ישירות אליהם דרך אתר האינטרנט שלהם. בהצלחה! אליעזר זקס – קורדינטה – שביל היין הישראלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *