שם בכוס יינו

05/05/2014
מהי הכוס האולטימטיבית לשתיית יין בפיקניק המשך »

מאת: תמנע שטרית – המגזין של ניר צוק 

אני מודה שכבר שנים רבות אני מתכננת לעשות את מה שעשיתי עבור הטור של היום. למזלי, יש לי עדים. הייננים שעבדו איתי בבנימינה, משרדי יחסי הציבור, או סתם אנשים שמכירים אותי מקרוב ויודעים שלא פעם ולא פעמים דיברתי על הנושא. וכל שנה הייתי חושבת על זה בדיוק באותה תקופה – מיד אחרי פסח, עם תחילתה הרשמית של עונת הפיקניקים. ולא משנה כמה הייתי חושבת על זה וכמה הייתי מתכננת, בסוף משום מה לא הייתי הולכת על זה, זה היה מתפספס, פתאום נהיה שבועות, ואז נהיה חם מדי, ואז פתאום ראש השנה, סתיו, חורף, וזה לא מסתדר ואז פתאום לחץ שוב של פסח, וחוזר חלילה. אבל זהו. השנה עשיתי זאת. ויורשה לי לומר – עשיתי זאת בגדול. המשימה הושלמה ואפילו הייתה לי שותפה נהדרת לביצוע המשימה החשובה הזו, שכנתי החדשה במושבה שרונה – רוני ססלוב.

מי שלא מכיר את רוני בגלגולה המקצועי הקודם כייננית ובת למשפחת ססלוב, יוכל להכיר אותה בחוויית היין החדשה בשרונה, שעתידה להיפתח לקראת חודש יוני הקרוב, ה – TASTING ROOM.
ומי שכן מכיר את רוני, יודע שכשאני אומרת שמצאתי שותפה נהדרת לביצוע משימה, אז אני מתכוונת לכך. אז סיפרתי לרוני בסוד מה אני רוצה לעשות, ולשמחתי היא קפצה על העגלה. בחרנו יחד יינות מתאימים, קנינו ציוד מתאים, וכדי לקבל השראה, ומיד תבינו, שמנו פעמינו עם היין והציוד הנלווה, לשבת אצל שכן אחר בשרונה – ה"פיקניק". מי שלא מכיר ולא שמע – הפיקניק הוא מקום מבית היוצר של מתחם ליטל איטלי בשרונה, אשר מאפשר חוויית פיקניק אורבנית. קונים דברים טעימים, מכניסים לסלסלת פיקניק ויושבים על הדשא בשרונה ומתפנקים.

 

תודו שכאשר אתם יוצאים לפיקניק אתם די נתקעים בשלב הזה של האם לקחת יין ואיזה יין, ואיך נשתה אותו. זה בדרך כלל הולך ככה: ניקח יין? אבל איך נשתה? איך נקרר? איך נפתח? מותק לקחת פותחן? ומה עם כוסות? מה נראה לך שאני אוציא את הכוסות קריסטל לפיקניק??? לעטוף אותם במגבות נייר אתה אומר? אולי נשתה בכוסות פלסטיק? מה, השתגעת?? אם כוסות פלסטיק, אז תביא את היין הזול, זה שקיבלנו בחג… ששמרנו מעל המקרר. גם ככה חם ואף אחד לא ישים לב מה שותים, בטח אם נשתה בפלסטיק. נשמע לכם מוכר? טוב אולי הקצנתי.. אבל אני בטוחה שרובכם יכולים להזדהות פה עם איזה משפט או שניים.
 

על כן, החלטתי לפתוח את העניין אחת ולתמיד. בחרנו יינות שחשבנו שהם מתאימים לפיקניק. התיישבנו על ספסל, הוצאנו 6 בקבוקי יין ולכל אחת מאיתנו – 4 כוסות. והתחלנו לטעום, כלומר לבחון, בעצם לוודא, אולי לשקול? אבל אני מבטיחה לכם שזה לא מה שאתם חושבים. מה שניסינו רוני ואני לבדוק זה לא איזה יין מתאים לפיקניק ולמה, אלא, אם כבר לקחנו יין לפיקניק, מהי כוס הפלסטיק המצטיינת לשתות בה את היין. כלומר זה לא ה"מה", זה ה"במה"! מה אומר? התוצאות מפתיעות!
 

הטור אולי נכתב במעט הומור וציניות, אבל הנושא הזה באמת העסיק אותי. כחובבת יין, שחוותה  והעבירה מאות טעימות יין, כולל טעימות יין מבית היוצר של כוסות "רידל",  ומבינה את חוויית הטעימה והשתייה בכוסות היין הנכונה, אני מבינה את הרצינות בעניין. אולם, בתור אדם חברותי, אשר נמצא במעגלים הכוללים אנשים שיין אינו נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם, והם אינם משקיעים את אותה האנרגיה בבחירת יין, כוס או יין וכוס המתאימים לאירוע כזה או אחר, והיין עבורם הוא משקה חברתי בלבד, אני מבינה את הצורך להיות "קלים" בנושא, או כמו שנאמר בעגה העכשווית – לזרום. להגיע לאירוע ולא להתבאס שיש כוסות פלסטיק לכל המשקאות, ולהתעצבן שלא דאגו לכוסות יין "נורמליות", ולהפסיק למלל לעצמך – עדיף כבר לא לשתות יין. כי כמו שאמרתי – התוצאות מפתיעות. אפילו את רוני.
 

אז איך זה עבד:
היינות
: רוזה, כרם שבו 2014; לבן חצי יבש, גוורצטמינר כרמל ויניארדס 2013; לבן יבש- יסמין רקאנטי 2013; יינות אדומים: דלתון כנען 2012; רמות נפתלי, גליל 2013 וויתקין קריניאן 2010; כל היינות ישראלים, כמחווה ליום העצמאות הקרב אלינו, כל היינות נפתחו במקום, וכל היינות נטעמו באותן הכוסות: כוס יין זכוכית, בשביל הרפרנס לאיך היין "צריך להיות"; כוס פלסטיק הכי פשוטה שיש (קונים בחבילות של 100, רכות, נמצאות לצד מתקני המים המשרדיים למיניהם); כוס מפלסטיק קשיח ורחבה יותר; כוס יין מפלסטיק.

 

והרי התוצאות:

באופן כללי בהשוואה לכוס היין הקלאסית, אין ספק שיש איזשהו רובד ביין שהולך לאיבוד בפלסטיק. יש אובדן קצת של הארומות, האפטרטייסט, האורך של היין. אבל אם ניקח בחשבון שכאשר אנחנו מתפנקים לנו, איננו שקועים בכל הרבדים בכל מקרה, והיינות שלרוב ניקח לפיקניק הם יינות יותר נגישים ופחות מורכבים.. אז ניתן לצמצם את מידת הרובד האבוד. מאידך, את הרובד החוויתי של הפיקניק, אם רומנטי או אם חברתי, אנחנו מרוויחים.
 

כוסות היין מפלסטיק – אלו שנראות כמו כוס יין, לרוב עם רגל מתפרקת – קטסטרופה. לא להתפתות. שלא תגידו שלא הזהרנו ולא אמרנו. באופן גורף, לא היה יין אחד מתוך כל יינות הטעימה שהצליח להתבטא או להתקרב לאופיו בכוס הזו. זו הכוס גם היקרה ביותר לרוב – וחבל על כל טיפה ושקל.
 

כוסות פלסטיק קשיח ומעט רחבות – הפתעת הטעימה. לאורך כל הטעימה באופן גורף, היינות באו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר והקרובה ביותר לאופיים של היינות שנטעמו במקביל בכוס יין מזכוכית. שווה כל שקל. למעשה, הן מקבילות לטרנד האופנתי עכשיו של כוסות היין מזכוכית ללא הרגל וכנראה זו הסיבה שבאופן יחסי הטעם והארומות של היין מופגנים בכוסות אלו.
 

כוסות פלסטיק הפשוטות ביותר – פה היה מעניין. קודם כל כהכללה מפתיעה– לא רע בכלל. עדיף אותן מאשר כוסות פלסטיק דמויות כוס יין. יחד עם זאת, מצאנו שהכוס הזו עושה ליין מה שעושה כוס יין קינוח. היא מצמצמת את היין. מרכזת אותו. לכן, כאשר טעמנו יינות שיש בהם מתיקות יחסית כמו הגוורצטרמינר והדלתון כנען, המתיקות הוקצנה. יחד עם זאת, ביינות יותר קלים, צעירים, בעלי חמיצות ורעננות גבוהות יותר, הכוס באופן יחסי פוגמת פחות ביין והוא מצליח לשמור על אופיו יחסית.
 

לסיכום הטעימה – לא לפחד מפלסטיק, לא להשקיע בכוסות דמויות כוסות יין ותמיד עדיף כוסות מפלסטיק קשיח שהן גדולות יותר מהכוסות הפשוטות.
 

עוד כמה טיפים הקשורים ליין ופיקניק: להשלמת החוויה הזורמת, בחרו לכם יינות עם פקק הברגה. לצערי ישנם מעט מדי יינות ישראלים איכותיים מבוקבקים בפקקי הברגה, אבל יש לא מעט יינות ייבוא; לצנן היטב את היינות. הלבנים וגם האדומים. לקנות מס' שקי קרח ולשמור את הבקבוקים ביניהם או בתוכם, בתוך צידנית. גם אחרי שפתחתם את הבקבוקים. להחזיר לקרח. כשחם לנו בוודאי חם ליין. אנחנו לא אוהבים יין חם, ובוודאי לא יין שחשוף לשמש;
 

ולסיים בחיוך: לפני מס' שנים כתבתי כתבה על מודעות פרסום של יין בארץ ובעולם. במסגרת המחקר שעשיתי מצאתי מודעת פרסומת ליין אוסטרלי, אשר העביר מסר ציני, המתייחס לריבוי המדליות שנמצא על יינות אוסטרליים. שימו לב לתואר המצוין על המדליה: היין הטוב ביותר לשתיה בכוסות פלסטיק קטנות.. J.. אז ברוח זו, זכרו, שלא כל יין וכל מה שקשור ליין צריך לקחת ברצינות, ואין זה אומר שהיין אינו כזה.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *