מה בין אלרגיה ורגישות לחלב?

24/11/2018
לגדל ילדים עם רגישות למזון המשך »

מאת נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, דיאטניות קליניות
התמודדות עם אלרגיה מצריכה תכנון והיערכות בבית. ילדים ואף מבוגרים רבים מתלוננים על תחושת אי נעימות לאחר שתיית חלב. כמות החלב הניגר משתנה והסף לתחושת האי נעימות משתנה בין אחד לשני.

רגישות? אלרגיה? ננסה לעשות קצת סדר

רגישות או אלרגיה?
אלרגיה היא מצב בו מערכת החיסון לא מבחינה בין "עמית" ל"יריב" ומגיבה לרכיב מסוים במזון, בטעות, כפוגע. כיוון שכך המערכת, שתפקידה להגן על הגוף, מייצרת נוגדנים (אימונוגלובולינים) התוקפים את אותו רכיב מזון המכונה אלרגן, לדוגמא חלבון החלב. לרוב החשיפה הראשונה לאלרגן גוררת תגובה קלה עד כדי כך שאינה מורגשת כלל. בפעם השנייה שהגוף נחשף לאותו אלרגן, התגובה תהיה קשה יותר, כיוון שהמערכת כבר מזהה את האלרגן כמזיק והיא מוכנה להתקפה. עוצמת התגובה האלרגית משתנה: החל מפריחה קלה ואדמומיות על העור, דרך שלשולים והקאות, ועד מקרים חמורים של שוק אנפילקטי בו חלה חסימה של דרכי הנשימה המחייבת טיפול מידי, אחרת יש סכנת איבוד הכרה ואף למוות.

בשונה מאלרגיה, הסיבות לאי הנעימות/אי הסבילות או הרגישות למזון בכלל ולחלב בפרט משתנות. לרוב בגלל בעיות מטבוליות ולא מערכת החיסון. כמו למשל קשיים במערכת העיכול בגלל חסר במעי של האנזים לקטאז, החיוני לתהליך פירוק סוכר החלב, לקטוז. דוגמאות נוספות הן הקטנית פול, בגלל חסר באנזים G6PD; תוספי מזון (חומרים משמרים, צבעי מאכל, מחזקי טעם), ותרופות כמו פניצילין. במצבים של אי סבילות למזון התגובה של הגוף תהיה קלה בהשוואה לאלרגיה: נפיחות, כאבי בטן ואי נוחות, כאבי ראש.

קצת נתונים
כ- 4% מהילדים בעולם עם אלרגיות למזון (האלרגיות מתחילות בדרך כלל בשנתיים הראשונות לחיים) ול- 1% בקירוב מהמבוגרים. הפער נוצר כיוון שיש ילדים המתגברים על האלרגיה, בעיקר לחלב ולביצים. אלרגיות אחרות: לבוטנים, לאגוזים ולדגים, לרוב לא חולפות. מעניין ואולי גם מפתיע שהשכיחות לאלרגיה למזונות שונים משתנה בין מדינות ואזורים גיאוגרפים. בישראל האלרגנים השכיחים הם חלב פרה וביצים (אלרגנים אוניברסאליים) והאלרגן השלישי הוא שומשום.

התמודדות אישית עם אלרגיה
התמודדות עם אלרגיה מצריכה תכנון והיערכות בבית. הקניות לבית הופכות אף הן מורכבות יותר, שכן לא כל מוצר אפשר להכניס לסל. יש להימנע מקנייה של מזונות בתפזורת, שכן אין בטחון שהאלרגן לא בא איתם במגע ישיר או עקיף, במהלך האריזה והשקילה. מאותה סיבה אין לרכוש מוצרי מזון שדורשים פריסה וחיתוך, כיוון שיש חשש שהאלרגן יהיה על הסכין, קרש החיתוך או המאזניים. המודעות של חברות המזון לנושא האלרגנים גדולה, והפתרונות אחר מענה חלופי במקרים של אלרגיה ורגישות מגוון ורחב. בתחום מוצרי החלב ניתן לדוגמא למצוא חלופות צמחיות כמו משקאות על בסיס קטניות (סויה), שקדים או דגנים (אורז).

איך בוחרים?
ראשית, יש לבדוק שהיצרן והחברה שעומדים מאחורי המוצר מוכרים וידועים. שנית, לקרוא את רשימת הרכיבים ולוודא שהיא קצרה, בין 3-6 רכיבים, ואיכותית. מומלצים מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים משמרים ומייצבים וללא רכיבים נוספים שאינם מוכרים. כמו כן, מומלץ לבדוק את אחוז הסויה, השקדים או האורז במשקה. ככל שהאחוז גבוה יותר, המוצר איכותי יותר.

בטיחות מזון שמיוצר בתעשייה מושפעת בכל שלב: החל מבחירת חומרי הגלם, תהליך הייצור, הפצה, אחסון המזון על המדפים, ועד לאופן ההכנה של המזון במטבח הביתי. בתהליך הייצור על היצרן להרחיק ככל האפשר את גורמי הסיכון. על מנת לעמוד במטרה מתבצעות במפעל הפעולות הבאות: ניקוי אפקטיבי של חומרי גלם מלכלוך ומגופים זרים, הקפדה על הטמפרטורה באולמות הייצור למניעת קלקול המוצר בזמן התהליך, הקפדה על ניקיון פס הייצור והיגיינה של העובדים שבאים במגע עם המזון.

היערכות נכונה, היכרות עם האלטרנטיבות המצויות בשוק תוך הקפדה על נהלי הבטיחות וצריכה נבונה של מזון בטוח, יהפכו את ההתמודדות עם האלרגיה למזון לקלה יותר.

הכתוב לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי מותאם על ידי איש מקצוע, דיאטנית או רופא.

הכותבות הנן יועצות מקצועיות של "איזולה-ביו" (Isola-Bio), מותג משקאות תחליפי חלב צמחיים (משווקת בישראל ע"י חברת "ליב")

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *