בית אולגה ויהושע חנקין

22/07/2018
במפרץ בנימין שבגבעת אולגה החדרתית המשך »

ישראל פרקר
גבעת אולגה ? מי זו? עכשיו אני כבר יודע.
במסגרת סיורינו בחדרה כאורחי נחלים, ביוזמת משרד התיירות, צעדתי נושף ונושף,  וטיפסתי על עשרות מדרגות ישנות, בדרכי אל ראש הצוק המשקיף על חוף הים, בגבעת אולגה, השכונה החדרתית . בסופן הגעתי, מיוזע ומודהם, מיופי הנוף, למסעדת חנקין, אולגה ויהושע.  
ארוחה חלבית טעימה וגם סיפורים שזורי חיוכים והומור, מפי אריק, הבעלים, ציפו לנו שם.

בביתי נברתי, כמובן,  במקורות ומצאתי היכן ביקרתי ומה משמעות  הכלים והריהוט המוצגים במוזיאון הקטן והטעים הזה.
על הצוק שמעל הים, אל מול השקיעות וגלי הים השוצפים, ניצב בית ישן משנות השלושים  של המאה הקודמת. שנים רבות זה היה זה בגדר תעלומה מדוע נבנה הבית במרומי הצוק, וסביב התעלומה נרקם סיפור רומנטי.

אולגה בלקינד נישאה ב־1888 ליהושע חנקין הצעיר, אחד מעשרת ילדיו של יהודה (אידל) לייב חנקין מראשון לציון. האישה הייתה מבוגרת מבעלה ב13 שנים. כדי לצמצם את המבוכה גידל יהושע את זקנו והאריך את שערו, כך שנראה מבוגר מכפי גילו. חנקין ניסה את כוחו בסחר מקרקעין ורכש חלקות אדמה, אך בהיעדר קונים חשב למוכרן למיסיון הפרוטסטנטי. אולגה שמעה זאת, נחרדה, ולא התירה בידיו לעשות כך. חנקין נכנע לרעייתו והאדמה נמכרה לקבוצת “מנוחה ונחלה”, ועליה הוקמה המושבה רחובות
זו הייתה ראשיתה של פעילות רבה, הרפתקנית וסוערת, שנפרשה על פני עשרות שנים, שבמהלכן רכש חנקין עבור התנועה הציונית קרקע בהיקף כולל של 600 אלף דונם. ומאז נודע חנקין כ”גואל אדמות ישראל”.אולגה  עמדה לצדו והייתה לו לעזר במעשיו.

אולגה שהגיעה לארץ עם השכלה כמיילדת  כמיילדת מסורה. במרוצת השנים יילדה מאות ילדים. את פועלה אפפה הילה של קדושה, וחנקין חסה בצל המוניטין של רעייתו. אבל מסתבר שאולגה, המיילדת המפורסמת, מעולם לא זכתה ללדת, ויהושע, גואל האדמה הגדול, לא הגיע לבית קבע משל עצמו.

בזמן מאורעות שהחלו באזור חדרה נערך מאבק עם הבדואים שטענו לבעלות על האדמה שיהושע חנקין קנה עבור מתנחלי חדרה. כדי להוכיח מי הבעלים על אדמה זו, בנה חנקין, בראש הצוק הצופה לים, בית יצוק בטון עם גג שטוח שאליו עולים במדרגות לולייניות המצויות בתוך הבית.  תיכנן את הבית המהנדס יוסף בן אורה.

בשנת 1932 הוכרע הסכסוך המשפטי ממושך שניהל חנקין כנגד השבט הבדווי אינפיעאת וחנקין זכה במשפט, ומימש את הבטחתו לאנשי חדרה בדבר פתיחת מוצא אל הים מהמושבה.
חנקין החליט להקים בחוף שכונת וילות-עיר, ושם לבנות גם את ביתם וגם חוות מטעים בחפציבה. בשנת 1932 ייסד חנקין חברת מניות "האוצר הארץ ישראלי עברי לחקלאות בע"מ."

תכנית שכונת הוילות לא יצאה אל הפועל, ובית חנקין היה למעשה המבנה היחיד שבנייתו הושלמה, והוא נותר לבדו בראש גבעת הכורכר. אולם בני הזוג חנקין לא זכו לגור בבית. נפטרה אולגה ב־1942 ונקברה במערה מעל מעיין חרוד, שגם אדמתו נגאלה בידי בעלה. כאשר נפטר יהושע חנקין, ב־1945, הוא נקבר לצדה של אשתו,

כיום גרם מדרגות ארוך מוביל מחוף הים אל הבית הבנוי בסגנון "הבאוהאוס", שבחדריו בית קפה אינטימי ורומנטי המחזיר את הסועדים אחורה במנהרת הזמן.

הגבעה עצמה נודעה כ”גבעת אולגה”. ולאחר עשרות שנים ניתן שם זה גם לשכונה שהוקמה בסמוך לגבעה. הזמן לא היטיב עם בית חנקין, הוא הוזנח ונעזב.

לאחר שנים ארוכות של הזנחה, פעלו לשיקום הבית ולשחזורו המועצה לשימור אתרים, עיריית חדרה והחברה הכלכלית חדרה. בעזרת הזוג אריק ואלה, נפתח בבית אולגה, המשופץ, בית קפה-מסעדה, המעוצב מתוך מתן ביטוי לערכי המורשת שהבית אוצר בין קירותיו.  באחד מחדריו מוצגים ריהוט של פעם וכלי אוכל.

אריק, מהבעלים, כיבד אותנו בסיפורים מלאי הומור וחיוכים, על המקום וההיסטוריה שלו, כשמחלונות הבית נשקפים הגלים, הנוף היפה והייחודי של מפרץ בנימין (רוטשילד), והמון זיכרונות מן העבר.

עוד פרטים על המקום והמסעדה :  053-9443076    04-6214424

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *