ביקור אצל השומרונים בהר גריזים

22/06/2018
ישראל פרקר המשך »

מאז ילדותי חלמתי להגיע להר גריזים ולבקר את השומרונים, כדי להכירם מקרוב ולהבין מי הם בעצם. דמיינתי בפרטי פרטים איך נראה המקום ומתברר, כעת, שטעיתי בגדול בדמיונות. כל מה שראיתי בתמונות ובסרטונים, כנראה צולם מזוויות אחרות.

בטיולי בשומרון, בחסות משרד התיירות, הגענו גם להר גריזים. הר גריזים (ע"פ השומרונים "הרגריזים") הוא המקום המקודש לקהילה השומרונית. פסגתו של ההר בגובה 886 מ' מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-450 מ' מעל סביבתו.

כמחצית מהקהילה השומרונית מתגוררת בשכונת "קריית לוזה" אשר על הר גריזים.
מכיוון שהר גריזים הוא המקום המקודש לשומרונים מתקיימים טקסי דת על ההר וביניהם: טקס זבח הפסח המתקיים ברחבת הזבח שבשכונה השומרונית..
סיירנו ברחבת הזבח, שבה ראינו את הבורות העמוקים באדמה, המכוסים ברשתות, בהם משתמשים בעת הזבח.
הסבר מפורט בנושא אני מביא בהמשך.
כדי להכיר את הנושא טוב יותר כנראה צריך לבקר במקום לזמן ארוך יותר ולהיכנס בדלתות שהיו סגורות כשביקרנו במקום.
לא התייאשתי, וכשחזרתי לביתי למדתי את הנושא, כדי להבין טוב יותר מי הם בעצם השומרונים.

הקהילה השומרונית היא נצר לבני ישראל מתקופת המדבר. השומרונים משתייכים לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון.
לפי המסורת השומרונית, הם "ישראלים טהורים", חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. את הפירוד בינם לבין שאר היהודים הם תולים בחילוקי דעות בדבר ה"מקום הנבחר" לשם בניית בית המקדש. לדבריהם משה רבנו קבע את קדושתו של הר גריזים, ולכן, לפי המסורת שבידם, בנה יהושע בן נון את המשכן בהר גריזים באתר על ההר שהם מכנים "גבעות עולם"

עד לפני האינתיפאדה הראשונה היו שומרונים שהתגוררו בתוך שכם, בשכונה השומרונית העתיקה, אך עברו להר גריזים, בתחום שליטה צבאית ישראלית, סמוך ליישוב היהודי הר ברכה.
השכונה השומרונית בחולוןנווה פנחס, הוקמה ב-1954 ביוזמת הנשיא יצחק בן צבי. לכל בני הקהילה, מרחבי הארץ, יש בתי מגורים בקריית לוזה בשכם, אליהם הם עולים לרגל בשלושת הרגלים, המקובלים עליהם . רוב שומרוני חולון (ובעיקר הדור הצעיר) דוברים עברית כשפת אם ואילו השומרונים תושבי הר גריזים דוברים ערבית, אך שולטים גם בעברית.

לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית. לתושבי קריית לוזה שנכללת בתחום המוניציפלי של שכם יש גם אזרחות פלסטינית. השומרונים מוכרים כעדה דתית נפרדת על ידי ישראל ועל ידי הרשות הפלסטינית. גם במועצה הלאומית הפלסטינית יש להם נציג.

השומרונים ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. כותבים בכתב שונה מהיום, הכתב העברי הקדום; מתפללים בלשון ובמבטא העברי העתיק אשר היה שגור גם בפי אחיהם היהודים עד המאה השנייה לספירה; ואמונים על נוסח התורה הקדום ומסורת עתיקת יומין מבריאת העולם ועד לימינו אלה.

הפילוג בין היהודים לשומרונים נוצר בימי בית שני כאשר בקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם משתייכים לבני ישראל. בעקבות זאת חל קרע בין שני העמים והשומרונים הקימו עותק של בית המקדש משלהם בראש הר-גריזים.

השומרונים מביאים גרסה שונה: הקרע חל עוד מוקדם יותר מימי בית שני, כאשר עלי הכהן נטש את הר-גריזים והקים משכן בשילה. כך נוצרו להם שני משכנים בשני מחנות – האחד בשילה בדרך לירושלים, והאחר בהר-גריזים. לאורך כל ההיסטוריה של שתי עדות אלו, יהודים ושומרונים, גרעין הסכסוך בינהן היה ונותר עד היום – המקום הנבחר – הר גריזים וירושלים.

  בתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים מעל שתי מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה ל146 נפשות בתחילת המאה ה-20 (1917). ב- 2015  מנתה הקהילה כ-800 נפש. מחציתם בהר-גריזים ומחציתם בחולון.

השומרונים מאמינים בחמישה עיקרי אמונה: 
1. אל אחד, אלוהי אברהם יצחק ויעקב.
2. נביא אחד, משה בן-עמרם. הנביא האחרון בכרוניקה השומרונית. אחריו כולם מנהיגים ולא נביאים.
3. תורת משה, חמשת חומשי תורה בלבד (אצל השומרונים הנוסח שונה במעט).
4. מקום קדוש – הר-גריזים. הוא המקום הנבחר והקדוש ביותר לקהילה.
5. יום אחרית הימים – יום תשלום לרשעים ושכר לצדיקים (נקם ושלם).

השומרונים מקיימים את הכתוב בתורה כלשונה. שומרים את השבת כהלכתה, מחויבים לארץ ישראל, וחוגגים 7 חגים/מועדים מקראיים בלבד:
1. פסח בי"ד לחודש ניסן – זבח פסח.
2. חג המצות – שבעת הימים שלאחר הפסח.
3. שבועות – 50 יום לאחר השבת של חג הפסח.
4. ראש החודש השביעי, יום תרועה.
5. יום כיפור – לאחר עשרת ימי תשובה מראש החודש השביעי.
6. סוכות – שבעה ימים יושבים בסוכות מארבעת המינים.
7. שמיני עצרת – הוא שמחת תורה.

***חמישה ימים לפני חג השבועות, מציינים השומרונים את יום מתן התורה בהר סיני. יום זה הוא מסורתי ואינו מהווה שבתון.
***ב-א' בניסן (החודש הראשון), מציינים בקהילה את ראש השנה. ראש החודש הראשון.

 כאמור, ביקרנו ברחבת הזבח, הנמצאת במרכז שכונת השומרונים על הר גריזים. (צילמתי את התמונות שם)
חקרתי ובספרות מצאתי איך בעצם נעשה הזבח בפסח. כך הבנתי טוב יותר מה שראינו במקום.

השומרונים דבקים בכתוב בתורה מקריבים את קורבן הפסח. כל הקהילה מתאספת בין הערביים לבושים לבן – המסמל חירות – לתחילת טקס הזבח.  

בהינתן האות מהכהן, ועם רדת הערב, שוחטים המוסמכים לכך את הכבשים ברגע אחד. כ-50 כבשים נשחטים באותה דקה. השומרונים נוהגים לברך אחד את השני בברכת חג שמח מייד לאחר השחיטה וכן נהוג כי כל שומרוני מכתים את מצחו בנקודת דם לזכר בני ישראל שהכתימו את משקוף דלתם בדם, כדי שמלאך המוות יפסח עליהם במכת הבכורות.

לאחר שחיטת הכבשים, מפשיטים את הכבשים מעורם ומכל החלקים האסורים למאכל, ושורפים באש המזבח. לאחר מכן משפדים את הכבשים על שיפודי עץ גדולים כאשר הכבשים שלמים .
השיפודים מוכנסים לתנורים הגדולים ומכוסים מייד עד לאיטום מירבי, הכיסוי הוא באמצעות רשת ברזל, מעליה בד לח ומעל בוץ רטוב וזאת ע"מ למנוע כניסת חמצן שכן הכבשים נצלים מחום התנור בלבד ולא מאש. השומרונים ממתינים סביב התנורים כשעתיים עד לצליית הבשר.

כשהבשר צלוי ומוכן לאכילה, מוציאים אותו מהתנורים שלמים על שיפוד,  וכל בית אב מתאסף בבית לאכילת הזבח ולקיום המצווה. הכבשים נאכלים בחיפזון ללא תוספות.
את כל שנותר ולא נאכל, השומרונים לא זורקים שכן יש איסור בתורה לזרוק או לשבור אפילו עצם מן הכבש. את כל השאריות מזבח הפסח, שורפים באש המזבח, כאשר הכהנים מצווים להמתין במקום עד שלא יישאר דבר מן הכבשים.

הביקור הקצר והשטחי בשכונת השומרונים נתן לי תאבון להגיע למקום שוב לביקור מעמיק יותר במקום.

 

 

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *