מהו יין ישראלי?סדנה עם דר' ארקדי פפיקיאן

03/03/2018
ישראל פרקר המשך »

ב"מוסד היין" הוותיק, איש הענבים, בראשותו של חיים גן, נערכות בקביעות הרצאות, טעימות וסדנאות מעניינות, המעשירות את דעתם והשכלתם של המשתתפים בהן.

כששמעתי שבמקום תערך סדנה עם ד"ר ארקדי פפיקיאן, הבנתי שכדאי להגיע ולשמוע. החברים מאיש הענבים ביקשו מארקדי לבחור את היינות שהוא מכבד, יינות המשקפים את הפילוסופיה הייננית שלו. 
ארקדי בחר לדון עמנו בנושא מהו יין ישראלי שכדאי לייצר? האם יש זן ישראלי ייחודי? מהו סגנון יין ישראלי? וכו.
טעמנו למעלה מ20 יינות לבנים ואדומים ב 8 פלייטים, כאשר בכל פלייט היו מספר יינות מיקבים שונים, ומזנים כמעט זהים (לעיתים הזנים היו בבלנדים שונים).

ככתב, המלווה את תעשיית היין בארץ, כ20 שנה, אני רואה לעצמי חובה להביא מספר מילות הכרות על ד"ר פפיקיאן, לידיעתם של אלה המכירים את ארקדי אך לא יודעים בעצם מה הייתה פעילותו כאן, מאז שהגיע ארצה:
ד"ר ארקדי עלה ארצה עם משפחתו בינואר 1991 . (לפני 27 שנים).
3 חודשים אחר העלייה הוא התחיל לעבוד ביקבי כרמל מזרחי שם עבד כשישה בצירים.
בשנת 1997 עבר להיות היינן הראשי של יקב דלתון, הקטן, אז, ובנה את יסודות היקב האיתנים.
ב- 2001 החל ארקדי, בדרכו העצמאית בייעוץ ליקבים. הרבה יקבים הוקמו מאז ונעזרו בידע הגדול שיש לארקדי, מאז ועד היום.

בשנת 2008 רכשה את יקב אמפורה משפחת דובוב, בשיתוף עם גיא רילוב. הם בחרו בצוות מקצועי ומנוסה, בראשותו של ארקדי פפיקיאן. מהפכת איכות גדולה נעשתה ביקב מאז.
בשנת 2016 הוחלף היינן ארקדי פפיקיאן, שחזר לעסוק ביעוץ ליקבים בלבד. (ככל הידוע לי, כרגע)

התכנסנו סביב שולחן הטעימות הארוך באיש הענבים, שמענו דברי פתיחה מחיים גן, ובעזרתו של אליעד החלו היינות להימזג לכוסות אחד אחרי השני, כשארקדי מלווה את המזיגה בהסבר על היינות, ומעלה הרבה מהתאוריות והמחשבות שלו לגבי היין הישראלי.

הרבה קטעים צילמתי בווידאו, ואעלה את הסרטונים אט, אט, אחרי העריכה.

"כל יינן בארץ בטוח, שצריך לעשות מיד את היינות הטובים ביותר, מהזנים המתאימים ביותר שהוא חושב עליהם…" אומר ארקדי, במין ציניות.
"לכל כורם נידמה שהוא מייצר את הענבים הטובים ביותר בכרמו".
"ברור שאין שום יין ישראלי או יקב שקיבלו הכרה בינלאומית עד כה, אף כי רבים זוכים במדליות. זו עדיין לא הכרה בישראל, כארץ יין, או ביקב מוביל המייצג את ישראל."
"חובה להתחיל לייצר דברים קלאסיים, מתאימים. חובה למתג את הענף, לאחד כוחות."
לכל היקבים בארץ כדאי להתרכז במספר זנים עיקריים ולייצר רק אותם ולא להתפזר על פני עשרות זנים, אם רוצים אכן לקבל הכרה בינלאומית".
ועוד ועוד…
אהבתי מאוד מספר יינות שטעמנו. הקשבתי מה אומרים הסובבים אותי, וכרגיל לגבי כל יין נשמעו דעות שונות. אצל כל אחד מהחברים בנויות בלוטות הטעם והריח, המחוברות למוח המעבד, בצורה אחרת. עובדה !!!
מבין הלבנים אהבתי במיוחד את השאנין בלאן 2016 של יקב דלתון.

ארקדי בחר לדון באדומים בצורה מעמיקה.
הזן הנבחר ע"י רוב המשתתפים, (וגם אני הרמתי יד) כטוב ביותר מבין הרבים שטעמנו, היה הפטיט וורדו, כשבמקום הראשון היה הרזרב 2009 של יקב טוליפ, שנמצא עדיין בשיא אונו, אף כי ניראה שהוא כבר מזמן אזל מהחנויות.

אהבתי גם את קלילותו וטעמו של המלבק 2014 דור מיקב 1848, אף כי היו כאלה שאהבו דווקא את מלבק 2014. של רמת הגולן.
בטעימה זו חשבתי וניתחתי במוחי מה טעים באותו רגע לטעימה נעימה וכיפית, ולא מה יהיה טעים בעוד מספר שנים, לאחר ההתיישנות בבקבוקים.

ערב מעניין וטעים זה היה, שהשאיר המון מחשבות בראש. אני כבר מצפה לעבודת עריכת הסרטונים, בה אזכר ואשתתף בעוד זיכרונות מהערב, באיש הענבים. 
אלה היינות שהשתתפו בטעימה:
יקב רמת הגולן – פינו גרי 2017
יקב מאיה, מרסאן, פרנץ קולומבר 2016 
יקב דלתון, שנין בלאן 2016
דומיין נטופה, שנין בלאן 2017
יקב רמת נגב, שנין בלאן (טעימת חבית) 2017
יקב רמת הגולן, מלבק 2014
יקב רמת נגב, מלבק 2014
יקב 1848, מלבק 2014
דומיין נטופה, טמפראניו-טוריגה 2013
יקב אור הגנוז, טמפראניו-סירה (טעימת חבית) 2017
יקב עמק האלה, סירה-פטיט סירה 2015
יקבי כרמל, סירה-מורבדר 2014
יקב סומק, סירה מורבדר 2011
יקב טוליפ, פטיט ורדו 2009
יקב יתיר, פטיט ורדו 2013
יקב טפרברג, לגאסי, פטיט ורדו 2013
מאיה – קריניאן, סירה , מורבדר 2016
יקב ויתקין, קריניאן 2013
יקב סומק, קריניאן 2011
יקב רקנאטי, מרסלן 2014
יקב 1848, מרסלן 2014

יקב כרמיזן – חמדני וג'אנדלי 2016 – יין לבן ייחודי בטעמו, מזנים עתיקים.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *