לצמחים המדבריים סגולות ופוטנציאל רפואי ייחודי

23/01/2018
מחקר צמחי המרפא מהמדבר מוכיח זאת. יוצג בתערוכה החקלאית המשך »

במרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) ערבה תיכונה וצפונית, בחוות 'יאיר', חוקרת  ד"ר רבקי אופיר צמחים מהמדבר, במטרה לאתר חומרים מיטיבים לאדם. לתפיסתה, העובדה, כי הצמחים במדבר שורדים תנאי עקה קשים (חוסר גשם, חום, קרינה ועוד) וכדי לשרוד הם מיצרים חומרים ייחודיים.

רגע לפני התערוכה החקלאית הגדולה בישראל שתתקיים במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית בתחנת 'יאיר' בחצבה בט"ו בשבט (31.1-1.2) לוקטו ומוצגים כאן ממצאים על מספר צמחים.
בתערוכה תוכלו להיחשף לשיטות הפקת המיצויים מצמחים אלו.

ד"ר אופיר, חוקרת את הצמחים במעבדה וממצאיה עשויים לשמש בעתיד לפתח חומרי מרפא למחלות בבני אדם. לאחר בדיקות מודלים של מחלות, הצמחים המכילים חומרים עם יתרונות רפואיים מאוקלמים לגידול במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, תוך שימוש בפרוטוקול התואם לתנאי העקה במדבר.

"היה לי חשוב מאוד להוכיח, כי יש אמת בהנחה שצמחים הגדלים במדבר מייצרים חומרים ייחודיים למדבר" מציינת ד"ר אופיר. בשל כך, יחד עם חוקרים נוספים, היא אספה בנחל נקרות זרעים של צמחי אכילאה ריחנית (שיח מדברי בעל גבעולים זקופים ועלים משוננים המנוקדים בבלוטות שמן אתרי), שנזרעו בערוגות המו"פ לצד הצמחים המתורבתים. "השוונו בין תכולת החומרים ב"צמחים המתורבתים" לאלו של ה"צמחים המדבריים" ומצאנו, כי יש מספר משמעותי של חומרים שמיוצרים רק בתנאי המדבר, חומרים אלו נחקרים כיום במודלים של מחלות".

מחקריה של ד"ר אופיר בערבה תיכונה עוסקים בגילוי חומרים ייחודיים בצמחי מדבר. הנחת המחקר הינה כי צמחים הגדלים בתנאי עקה כמו אלו הקיימים במדבר, מייצרים חומרים (מטבוליטים) אוריגנלים. מחומרים אלו מציעים לפתח חומרי מרפא לטובת האדם. סריקת מיצויי הצמחים (תא או מיצויים אורגניים) נעשית כנגד מודלים של מחלות של בני אדם כשהמודלים הם: דגי זברה ותולעת (נמטודה מחקרית)  המבטאים את גורם המחלה של בני האדם ומודלים של סרטן בצלחת.

לענת יהודה: שיח בגוון אפרפר, בעל עלים קטנים המחולקים לאונות וצומח בין היתר בערוץ נחל פארן שבערבה. לצמח בלוטות שמן אתרי על העלים והתפרחות מדיפות ריח חזק כשממוללים אותן. המחקר שנערך במו"פ ערבה הראה, כי החומרים הנדיפים של הצמח מעכבים התפתחות של פטריות מחלה בחקלאות (פוזריום, ריזוקטוניה,פיתיום) ויתכן ויוכלו לשמש תחליף לחומרי הדברה כימים מזיקים.

לענת המדבר: שיח נמוך יחסית בצבע אפור הנפוץ בעיקר בנגב. הסתגלותו לתנאי מדבר מתבטאת בחילופי עלים. הצמח מוציא בחורף עלים גדולים ולעומת זאת בקיץ עלים קטנים. שיא פריחתו בסתיו.
במחקר בערבה נמצא, כי חומרי הצמח מונעים גדילת פטריות מסוג ריזוקטוניה ופיתיום הגורמות מחלות בגידולים חקלאיים. בלענת המדבר נמצא החומר ארתמיסינין, הידוע כחומר המונע התפתחות מלריה.

כוכב ריחני: שיח מסועף במיוחד, בצבע אפרפר עם פרחים צהובים, בעל ריח נעים, עלים מאורכים ובסיסו חובק גבעול וגדל בעיקר בערוצי נחלים במדבר כמו נחל נקרות. שיא פריחתו הינה בין החודשים מרס- מאי ועלי המעטפת של הפרח מכופפים פנימה כאגרוף קפוץ עד הבשלת הפרי ועוטפים את הזרעים.
חומרי הצמח נבדקו לפעילותם כנגד תאי סרטן לימפומה וסרטן השד ונמצא, כי הצמח מיצר חומרים פעילים שהורגים את תאי הסרטן על ידי הגברת שחרור רדיקלים חופשיים והפעלת תוכנית גנטית למוות של תאים (אפופטוסיס). 

פרעושית גלונית: צמח נמוך ומפוצל בעל פרחים צהובים שפורח בן החודשים ינואר ליוני. גדל בוואדיות הערבה כמו נחל שחק, שיזף, גדרון ועוד.
הצמח כולל הפרחים מכיל חומרים שמחד פעילים כנגד פטריות מחלה של ירקות כמו ריזוקטוניה ופיתיום, ומאידך חומרים שהורגים תאי סרטן על ידי הפעלת התוכנית הקנטית למות של תאים (אפופטוסיס).

שרביטן ריסני: שיח שענפיו בנויים ממפרקים וריסים קצרים מעטרים אותם. לצמח פירות צבעוניים דמויי אצטרובל עם כתם שחור של הזרע המציץ מתוך הפרי. הצמח גדל בערבה בין היתר באזור צומת מנוחה.  רק לאחר יצירת מיצוי צמחי בפרוטוקול מיוחד, הראו במו"פ ערבה, כי הצמח מיצר חומרים המסוגלים להרוג תאי סרטן מסוג לימפומה. 

את החוקרת ריבקי אופיר, צמחי המדבר וכן גידולים חדשים נוספים, תוכלו לפגוש במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל שתתקיים במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, תחנת 'יאיר' בחצבה בט"ו בשבט-חג האדמה והחקלאות, בתאריכים 31.1-1.2.2018.

במהלך התערוכה יציגו כ-250 חברות מובילות את החידושים בתחום. כמו כן, ניתן יהיה להתרשם ואף לטעום מגידולים חדשים נוספים. בתערוכה המשתרעת על שטח של 15 דונם, פותחים חוקרי המו"פ את שערי החממות ומאפשרים ללמוד, לראות ולטעום מהתוצרת החקלאית והפלא שמתקיימים בערבה. בחממות התצוגה ניתן להתרשם מזני ירקות ופירות חדשים, גידול דגים ייחודיים במדבר ועוד!.


הכניסה חינם!

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *