רשמים מביקור בתערוכת היין המקצועית, "סומלייה 2018"

17/01/2018
פרופ' עמוס הדס המשך »

כמדי שנה שוב חזרה והופיעה תערוכת היין המקצועית סומלייה ופתחה את שעריה לאנשי הענף והמקצוע ולקהל הרחב. תערוכות יין למקצוענים באות להציג את היינות באותה הארץ בה מתקיימת התערוכה, או את יינות היבוא מארצות אחרות.
כבשנים עברו, הכוונה בתערוכה זו היא שהמבקר בתערוכה יפגוש מאות מותגי יין מיקבים גדולים, בינוניים וקטנים, יקבי בוטיק ומשפחה הפועלים בארץ ושלל יינות יבוא מחו"ל.

תערוכת היין "סומלייה", המאורגנת להפליא ובטוב טעם, אכן ממלאה צורך ומשימה זו. במסגרתה הוצגו בפני המבקרים שלל יינות מקומיים וגם יינות יבוא מחו"ל.
עובדה מצערת היא, שלא כל היקבים המקומיים, מקטן ועד הגדול ביניהם הציגו בתערוכה השנה. חסרונם מוחש בבירור. התחושה היא שחלקם וגיוונם של יינות היבוא גדל. למרות השפע ומבחר היינות שהוצגו בפני המבקרים, לא נעלמה העובדה כי בתערוכת השנה לא נחשף עיקר שלל היינות המיוצרים בישראל.
מספר היקבים המקומיים, שהציגו בין אם בדוכנים "פרטיים" ובין אם דרך חברות שיווק גדולות (כאחים שקד, הכרם ועוד), היה מצומצם יחסית למספר היקבים הפעילים בארץ.

תערוכה מקצועית שנתית, כתערוכה "סומלייה", נועדה, בין היתר, להציג בפני קהל המבקרים המקצועי את מגוון היקבים והיינות המיוצרים בארץ, וכן להביא בפני הקהל מגמות ושינויים בסגנונות היין, התמחות הייננים בחיפוש מאפיינים מקומיים וארציים, כמו גם פיתוח מאפיינים אישיים בבחירת זני הענבים ליינות, או בחינת הממסכים החדשים ועוד. השינוי ביחס בין היקף התצוגות המקומיות לתצוגות המיובאות אינו מעודד. כיום הדגש בתערוכה אינו הצגת הישגים מקומיים אלא נוטה יותר לעבר מפגשי מבקרים, קניני היינות, מסעדנים, עיתונאים ומבקרי יין, אנשי תרבות מזון, יין אורחים ועיתונאים מחו"ל. מפגשים אלה כוללים שיחות אישיות בין יחידים או אף בקבוצות, בהן דנים ביינות שנטעמו, השוואות בין יינות הארץ ליינות יבוא, מחליפים מידע, התרשמויות, רוכשים ידע חדש, הרחבת הידע שנצבר בעבר ויתכן שגם מנסים להסיק מסקנות, או סיכומי ביניים. כל אלה על כוסי(ו)ת יין.

ישראל, כאחת מיצרניות היין הקטנות ביותר בעולם, מיוחדת בכך שהיא עשירה במגוון ייחודי ומורכב של הקרקעות, תנאי מיקרו אקלים ומכאן ריבוי עצום של תנאי סביבה בכרמי הארץ השונים.
הצפי המתבקש מנתוני פתיחה כאלה הוא שהכורמים ויצרני היין בארץ יגלו, בנוסף ליינות טובים מאד שהם מייצרים, גם יינות ייחודיים המייצגים נכונה את מגוון צירופי הקרקע- האקלים המקומי מחד ומאידך יביאו לביטוי נאות של מאפייני הזנים ביינות איכותיים במגעם ב"טרואר" מקומי. היקבים הגדולים, בשל שליטתם על רוב שטחי הכרם בארץ, יכולים היו וכנראה גם ביררו חלקות כרם ייחודיות מהם יוכלו לייצר יינות ייחודיים באיכות גבוהה. ואמנם מזה כמה שנים אנו רואים הופעתם של יינות מכרם יחיד או מחלקות או כרמים ייחודיים.
גם ביינות היקבים הקטנים והבינוניים ניתן השנה לחוש שמשהו זז בביטוים האישי של הייננים ובזיהוי ביטוים הזני של יינות לבנים יותר מאשר ביינות האדומים. יאמר בגילוי נאות, שלמרות העושר הרב שנחשף (מספר היינות וטיפול הייננים בענבים) בדוכני התערוכה השנה, זו אינה משאלה אלא תחושה ברורה שאכן דברים ומגמות מתחוללים בענף. משיחות עם הייננים המציגים ועם קהל הטועמים עולה, שאין לנו להתבייש בפרי ידם של הייננים המקומיים. יתרה מכך, יש בין בני השיח שניהלתי הרגשה, שניתן גם במקרים מסוימים להבחין ביינות המציגים סגנון מתהווה של יינן זה או אחר, יינות ניסיוניים מזנים חדשים וממסכי יין (מרקחות יין) מעניינים, מפתיעים ואף חדשניים.
כל אלה מוכיחים שהענף על כל קשייו ונפתולי התנהלותו הוא ענף התוסס לא רק במכלים וחביות אלא גם בדמיונם של ייננים מוכשרים המחפשים ביטוי נאות לזנים, סגנונות יין, לממסכים חדשניים, חדשנות ומאפייני אזורים ביינותיהם. לצערי הרב, ההתרשמות שלי משיחות עם המציגים, במיוחד אלה המעורבים בקשרים עם מוסדות הענף, משרדי ממשלה וגופי ממשל מקומי, היא שהיקף הפעילות הברוכה והענפה בקרב העוסקים בכרמים וביקבים, ההתמחות המבורכת של הייננים והתפתחות הענף בכללו, אינה ניכרת בפעילות המוסדות המנהלים את הענף.

הטמעת תובנה זו מחייבת תשובה למספר שאלות הצפות ועולות כמו: מה הושג מכל ההכרזות וההשקעות ה"גבוהות" במאמצי החינוך לתרבות יין? עד כמה יעילה ומורגשת הייתה הפעילות ה"כבירה" בהדרכה לתרבות היין, שקודמה על ידי יבואני היינות, חברות הדרכה פרטיות, מועצת גפן היין ואחרים? מדוע אין מעקב אמתי ומקצועי אחר צריכת היין השנתית לנפש בארץ ופילוחה לסוגי יינות ומשקאות אלכוהוליים? מדוע אין נתונים מסודרים במדינת היי טק וסטרט אפס? הלא "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" כדברי החוזר בתשובה אורי זוהר.

שטח תצוגה גדול יחסית הפך ל"כיתת לימוד" מופרדת מהדוכנים כיתה שכאילו הוקצתה להרצאה. זו הייתה פינת ההדגמה והפרסום לפעילות ההוראה וההדרכה שמקיים המוסד ללימודי יין "ווסט".
יש להניח שפעילותו של מוסד זה תרחיב את תודעת הציבור המקצועי ותעמיק אותו עד כדי הדרכת טועמי יין מעולים מחד ומאידך תגביר בקהל המבקרים הכללי (בשעות הערב) את הקשר ליין ותעודד את ההרחבה והעמקה של תרבות היין בציבור. 
מבין כלל התצוגות למיניהן חסרו לי גומחא או פינת תצוגה של מועצת גפן היין ומשרד התמ"ת האמונים על ענף היין, או של עמותה לקידום תרבות היין בישראל, במידה וקיימת כזו. חסרון זה מצביע על המחדל הגדול של מנהלי תעשיית היין והגופים המנהלים את הענף, קרי מחדל הזניחות בטפול בפן החינוכי וההדרכתי החיוני כל כך לקידום תרבות היין והגדלת צריכת היינות. פעילויות הדרכה ויעוץ, הדגמה ופיקוח הינן חיוניות ובפועל מחייבות פעולה ברמה לאומית. יין אינו משקה המכיל רק כוהל, אלא הוא מוצר בעל ערך חברתי ותרבותי, רב משקלו כמרכיב חשוב בכל תרבות אוכל של חברה אנושית מפותחת ומבוססת.

כמה דוכנים הציגו ציוד משלים של אביזרים לשימור יין בבית וטיפול בבקבוקי היין. חבל שלציוד החשוב כל לחובבי היין לא הוצגו חוברות מפורטות על פרטי הציוד מפקקי מזיגה פקקי ריק לשימור יין בבקבוק שנפתח ועד מקררי יין.

ביציאה מהתערוכה נתקלתי בשולחן עליו נערמו עותקים מחוברת פרסום אגוד המסעדנים והמסעדות בארץ "זאפ רסט". לכאורה מה מקומו שם? אולם כידוע אין יין בלא חברותא למזון והסעדה. לקשר זה חשיבות רבה להנחלת תרבות יין וקידום מכירות בנוסף לטעימות. למבקר הנתון למתקפת כוהל במהלך טעימותיו חשוב היה לבקר גם בדוכני המאכל שהוקמו במסגרת זו. רבים נעזרו לשמור על כשירותם בטעימות על ידי נגיסות בגבינות ולחמניות שהוצעו למבקר בדוכנים מתאימים.
תוך שיטוט בין דוכנים אלה ונגיסה בכריך או גבינה, עלה בי הרעיון כמה פשוט היה למועצת גפן היין בישראל להציב שולחן ועליו חוברת המסכמת את פעילותה בענף, חוברת אחרת המפרטת את מצב הענף, הקף הכרמים, זני ענבי היין בארץ, היבולים וייצור היינות, צריכת היינות לנפש בשנה, מגמות בייצוא היין ואולי גם חוברות הסברה לשימוש נאות ביין למפגשי חברה ומרשמי בישול ביין. בשנות השבעים במאה הקודמת הרהיבו יקבי קליפורניה לפתוח במסע לקדום יינותיהם. במרכולים הוצבו דוכנים עם חוברות הסברה, חוברות מרשמים, הטעמות מזון מבושל ו/או מלווה מזון וגם הנחות במחירי היין בתנאי לרכישת מוצרי מזון מתאימים. להצגת טעימות מזון עם יין לא ארחיק לכת, אך חוברות הדרכה – מדוע לא? כל אלה במחיר נמוך יש בידי המועצה להציע ולהרחיב דעת מבקרים וללא ספק מסעדנים.

אודה "צעיר הייתי גם זקנתי" ולמרות ניסוני התקשיתי בתנאי שפע היינות השונים לטעום רבים מהיינות שהוצגו. גם לא לפי רשימה מצומצמת שהוכנה מראש.
כאשר כל מי מהמציגים ושלוחייהם מפתה אותך לטעום, קשה שלא לאבד הן מחוש הטעם והריכוז הנדרש, אלא גם לעיתים תפגע ביכולות ההבחנה בשינויי סגנון, מגמה ואיכות יינות, או ב"הבזקים" של סגנון אישי אותם חיפשתי. תהיה זו משאלת לב שלא תתגשם – להאריך את משך התערוכה כדי שמבקריה יוכלו לבצע טעימות מפורטות יותר, או לחילופין לפצלה למספר אירועים בשנה. במדינת ישראל לא ניתן הדבר בגין בעיות כלכליות. בשים לב לכך נראה שטוב היה לו היו המציגים מארגנים מעין קטלוג עם מאפייני היינות אותם יציגו כך שהמבקר יוכל לברור לעצמו את דרכו במבוך היינות המוצעים לטעימה. בשל מגבלות הטעימה שנמנו למעלה נותרה בפני הברירה, שעלי להסתפק בטעימות חלקיות ( בביקור יחיד קשה לעמוד על כל יין ויין). ההתרשמות הכללית חידדה בי את ההרגשה כי אין לנו להתבייש בפרי ידי יינני הארץ.

בתחילת ביקורי בתערוכה, נהניתי מתחושות של רחבות, נוחות בגישה לדוכנים, שקט יחסי המאפשר ריכוז בעת הטעימות, או בעת שיחות עם מבקרים אחרים ומציגים כאחת. כל אלה תרמו לאווירה הכללית של נינוחות וחוויה מהנה ורבת הפתעות לחיך ולעין. הנינוחות הרבה אפשרה ניהול שיחות עם באי התערוכה, צעירים ומבוגרים. אולם ככל שחלף הזמן והתרבו המבקרים גבר רעש הרקע והרגשת הרחבות צומצמה מאד. היכולת לנהל שיחה ממושכת או מעמיקה קוצרה בשל ריבוי לחיצות הידיים ומספר דורשי טובתם של המציגים ומפגשי החברים. הגדלת משך הביקור למקצועיים (למשל להתחיל ב- 1100 ולא ב- 1300 היה מרחיב ומרווח את הזמן למבקר לשוחח עם אדם זה או אחר ולטעום מעט יותר יינות.

לסיכום אומר שהביקור בתערוכה היה מועיל, מהנה וחינוכי גם לי, המנוסה.
תערוכה זו מעוררת במבקר רגשות הוקרה ליוזמי התערוכה והערכה למארגניה. כל שניתן להוסיף הוא לברך את מארגני התערוכה ולמציגים בה ולברכם בברכת "יישר כוח", תוך הבעת משאלה שבתערוכות הבאות יגדל חלקה של תעשיית היין המקומית וההיבט ההדרכתי – חינוכי יעלה ויובא כחלק מובנה בתערוכה. הניסיון הרב שנרכש על ידי מארגניה מוחש מיד בשל מיצוב התצוגות והדוכנים המצביע על ארגון ביד מנוסה, טוב טעם בחלוקת נפחי התצוגה ובתשומת לב לפרטים. אכן זו הינה התערוכה הטובה בעיר והטובה בין תערוכות ואירועי היין בארץ.

צילם ישראל פרקר

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *