אתרים מעניינים לביקור במועצה האזורית גזר

28/11/2017
בין רמלה למודיעין המשך »


המועצה האזורית גזר מבורכת במגוון רחב של אתרים, יערות, חקלאות משגשגת ועסקים קטנים כגדולים אתם מוזמנים לבקר ולסייר באזור. 

תל גזר
תל גזר, גזר העתיקה, הוא מקור שמה של המועצה האזורית והוא מתנוסס על סמלה.

העיר גזר נוסדה לראשונה באלף השלישי לפנה"ס, בתקופת הברונזה הקדומה. באלף השני לפנה"ס, בתקופה הברונזה התיכונה, הוקפה העיר סוללת עפר ונבנו בה מגדל ענק, שער מרשים ואתר פולחני.

גזר היא אחד האתרים הבודדים שזיהויים אינו מוטל בספק: על הגבעות הסובבות את התל נמצאו כתובות המציינות את "תחום גזר". הכתובות הן מן התקופה הרומית, והן מעידות על גבולות היישוב, ובעיקר על שמו. הגישה אל התל היא דרך כרמי יוסף או קיבוץ גזר.

הכניסה חופשית אין צורך בתיאום מראש


בית הרצל (חוות חולדה) ויער חולדה
נקרא גם יער הרצל. היער ניטע לראשונה בשנת 1907 סביב חולדה הישנה לזכרו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים שנפטר בשנת 1904. יער חולדה הוא היער הנטוע הראשון של הקרן הקיימת לישראל.

ראשיתו של יער חולדה בקניית האדמות בידי אגודת "נטעים" במגמה לשווק אותן לציונים שירצו לרכוש אדמות ולהתיישב בארץ ישראל.

הנטיעות החלו ב-1909. ראשוני העובדים, שנטעו את הזיתים, היו פועלים מחוות בן-שמן.  באותה עת נבנה במקום בית מפואר הלא הוא "בית הרצל".

בחווה נמצאת האנדרטה לזכרו של אפרים צ'יזיק, שנפל במאורעות תרפ"ט בהגנה של חוות חולדה. האנדרטה נבנתה על ידי הפסלת בתיה לישנסקי. עוד ניתן לראות במקום את המשאבות ששימשו לקו אספקת המים לירושלים במלחמת העצמאות. המקום שוקם ונפתח למבקרים בשנת 2000 ע"י קרן הקיימת לישראל.

מצפה טל – חולדה
ב – 19 בחודש מארס 2002 נפל סגן טל צמח, בן קיבוץ חולדה, בהיתקלות בחמאם אל מליח שבבקעה.

שנה וחצי לאחר נפילתו, החלה הכשרת התל המלאכותי, הנמצא בשדות חולדה, בקצה השדרה הוושינגטוניות, המתחברת אל יער הרצל, למצפה שנושא את שמו.

הגישה אל המצפה היא דרך יער חולדה.

שמורת עינות גיבתון (או- מעיינות גיבתון)
שמורת טבע בשטח של 80 דונם הנמצאת כקילומטר ממזרח למזכרת בתיה, ליד מפגש פסי הרכבת לירושלים ולבאר שבע. אפשר להגיע למקום בדרך עפר היוצאת מכביש 411 וחוצה את  כביש 6 מתחת ל"גשר השלושה" (על שם שלושה מחברי קיבוץ חולדה הסמוך, שנפלו במאורעות 1939).

מפלס מי התהום במקום גבוה, ולכן יש בו מעיינות המים מליחיםעם 770 מ"ג כלור לליטר. בחורף מתווספים גם מי נגר עילי הנקווים לבריכות, והמקום הופך לבוצי. בעבר הייתה במקום ביצה שיובשה בימי המנדט הבריטי באמצעות תעלות ניקוז וחורשת אשליפטוסים מעבר לייבוש הביצה, פלשו לשמורה עצי שיטה כחלחלה (מין זר שיובא בעבר לצורך עצירה של נדידת דיונות).

בקיץ מתייבשת השמורה ואפשר להבחין בה רק בקבוצות צפופות של קנה מצוי, סוף מצוי וסמר חד.

בשנים האחרונות עוברת השמורה תהליכי שיקום משמעותיים הכוללים שחזור של משטר המים ושיקום צמחי של מיני ביצה, בהם גם מינים בסכנת הכחדה.

מצפון לשמורה נמצא תל מָלוֹט שנהוג לזהותו עם העיר הפלשתית גבתון, שעל שמה קרויים המעיינות. מראש התל יש תצפית יפה על הסביבה.

רשות הטבע והגנים: *3639

עין ורדה – במורדות תל גזר
מעיין עין ורד שימש לפני אלפי שנים כמקור המים הטבעי היחיד של היישוב הקדום בתל גזר. כיום משמש התל אתר טיולים, ואילו המעיין הפך למקום בילוי נחמד. הבריכה העגולה בנויה אבני גזית, ומעליה סוכך עץ תאנה גדול. בימות החורף והאביב, כאשר נביעת המעיין שופעת, מתמלאת הבריכה במים, אך דווקא בזמן זה, העץ יבש ואינו מפיק פירות. השטח סביב הבריכה מטופח מאוד, ומוקדש לזכרו של איתי שטיינברג ז"ל, בן כרמי יוסף. 

רשות הטבע והגנים: *3639


יער המגינים – כרמי יוסף
• יער המגינים הוא יער של קק"ל המשתרע של שטח של כ-3,500 דונם בין היישוב כרמי יוסף ומושב בקוע. דרך אספלט עוברת לאורך היער וממנה יוצאים שבילים ודרכי עפר לאתרי הנצחה לחיילם שנפלו במערכות ישראל. יש גם אתרי הנצחה ליחידות שלמות.

• מאתרי ההנצחה יש לציין את האנדרטה מדבר לתקווה. האנדרטה מנציחה את זכרם של 436 ניצולי שואה שהגיעו ארצה ללא משפחה ונפלו במלחמת העצמאות. היא מורכבת משלושה סלעים שבניהם צומח עץ זית. על הסלעים חקוקים שמות הנופלים לפי ארץ מוצאם.  

• במקום נמצאת פינת הנצחה לרס"ן אסף אסולין שנפל במבצע חומת מגן.

קק"ל 1-800-350550

גבעת הפסלים – משמר דויד
על גבעת חולדה הערבית, הנשקפת אל נוף מרהיב של שפלת יהודה, הקים גדי פריימן גן פסלים מרהיב.

בגן מוצגות העבודות שלו. מלבד הפסלים, הוא פיסל במקום פינות ישיבה מאבן. במרכז הגבעה עומד בית שככל הנראה היה בית המוכתר של חולדה הערבית.

גדי שיפץ את הבית והפך אותו לגלריה וסדנת עבודה. גדי הוא פסל בעל שם בינלאומי ועבודותיו מוצגות במקורות רבים בארץ ובחו"ל.

הכניסה למקום בתיאום מראש עם גדי פריימן.

 050-7231924

חוות שפון
הייתה חווה חקלאית במישור החוף, שהתקיים בה בית ספר חקלאי לילדים ערבים. כיום יושבים בשטחי החווה היישובים  באר יעקב ונצר סרני.

בשנת 1889חכר הכומר הלותרני הגרמני, יוהאן לודוויג שנלר (1820 – 1896), מייסד בית היתומים שנלר בירושלים, 10,000 דונם מהשלטונות הטורקים בין רמלה לנס ציונה. בשנת 1895 נקדחה במקום באר שנתנה מים בשפע. שנלר קרא לבאר "באר השלום והישע"; מאז נקרא המקום בעברית "באר שלום" ובערבית "ביר סאלם".

בשנת 1897 נבנה במקום בית ספר חקלאי שנוהל על ידי הדיאקון הגרמני מתאוס שפון (1935-1866, באותיות לטיניות: Matthäus Spohn) ולפיכך נקרא המקום חוות שפון.

בשנת 1906 נמכרו חלק מאדמות החווה ליהודים ונוסדה עליהן המושבה באר יעקב.

במלחמת העולם הראשונה התמקמו בחווה כוחות צבא טורקיים, ובשנת 1917 נכבש המקום על ידי הצבא הבריטי בפיקודו של אלנבי, שקבע בחווה את מפקדתו. הוא עצמו התמקם באחד הבתים ותכנן שם את מהלך המלחמה עד לכניעת האימפריה העות'מנית.

בשנת 1918 אירח אלנבי במקום זה את חיים ויצמן.

לאחר המלחמה חזרו הגרמנים למקום אך גורשו במלחמת העולם השנייה, ובחווה השתכן בית ספר לקצינים טכניים של הצבא הבריטי.

ב- 15 באפריל 1948 פינו הבריטים את החווה. כוח של חטיבת גבעתי שיצא מבאר יעקב תפס את החווה לפני הערבים. כוח ערבי חזק שיצא מרמלה התקיף את המקום אך נהדף.

בשנת 1948 התיישב במקום קיבוץ נצר סרני. במשך הזמן שימשו מבני החווה כמוסד חינוכי של הקיבוץ.

בית היתומים – נצר סרני
בשנת 1897 נפתחה חוות שנלר בביר סלאם היא נצר סרני. הייתה

זאת חווה לימודית לנערים נוצרים יתומים מסוריה, לבנות וארץ ישראל שנוהלה ע"י ארגון דתי גרמני שנקרא "השנלרים". בשנת 1918 נכבש המקום ע"י הגנרל אלנבי שהקים בו את מפקדתו בהיערכות לקראת כיבוש ארץ ישראל.

בשנת 1948 התיישב במקום קיבוץ נצר סרני וכאשר עבר לנקודת הקבע שלו שימשו מבני החווה לבית הספר של הקיבוץ.

רצפת פסיפס – שעלבים
בשנת 1948, בעת חפירת שוחות הגנה סמוך לקו הירוק, נחשפו שרידיו של מבנה עתיק. את החפירות ערך אלעזר ליפא סוקניק. חזית המבנה נמצאה פונה לכיוון צפון-מזרח. בתוך המבנה נמצאו שרידי פסיפס וכתובת שומרונית שנוסחה: "יהוה ימלך עולם ועד" (לפי הנוסח השומרוני לשמות טו יח). בקטע אחר מתוארת מנורת שבעת הקנים ותיאור פשטני של הר, אל נכון הר גריזים. על פי כיוונו של הבניין, אל הר גריזים, ויתר הסממנים, מדובר בשרידי בית כנסת שומרוני בן המאה ה-4 עד ה-6. הפסיפס נמצא כיום במוזיאון השומרוני הטוב.

אתר היסטורי "דיזל" חולדה
הצטרפו למסע בעקבות המים לירושלים. המסע מתחיל מ"קו השילוח" – קו המים הראשון לבירתה של ישראל, שאותו הניחה "מקורות" במבצע נועז והרואי בתקופת מלחמת השחרור, כדי להציל את ירושלים הנצורה מצמא ולחזק את עמידתם של התושבים. באתר ההיסטורי תבקרו בבונקר תת קרקעי שבו נמצאת תחנת דיזל היסטורית, שהיא בין תחנות המים הראשונות שאפשרו את אספקת המים לעיר. תחנה זו, הנקראת "מים לירושלים", כמו מוצגים נוספים במקום – תצפית משולטת ותצוגה היסטורית – הינם עדויות אילמות למאמצים הבלתי פוסקים של "מקורות" לספק מים לירושלים בכל זמן ובכל מצב, לאורך השנים. במקום יש גם חורשת הנצחה מוצלת.  עוד כמה דברים שכדאי שתדעו…

בקיץ של שנת 2000, חמישים שנה לאחר הפעלתה של "המערכת השנייה לירושלים", יצאה קבוצת עובדים של "מקורות" לבקר באחד מהבונקרים שנותרו משלביה הראשונים של המערכת. לאור פנסים גילתה הקבוצה כי תחנת דיזל-חולדה בהיסטורית, ששימשה את מערכת המים בימיה הראשונים, נשתמרה בשלמותה! באותו רגע התקבלה ההחלטה להקים במקום אתר מבקרים לתיעוד המאבק להובלת המים לירושלים ולשימור סיפורה של תחנת הדיזל ההיסטורית.

 לתיאום ביקור: טלפון 03-9388961

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *