אז מה יהיה בענף היין בארץ?

17/02/2017
ישראל פרקר המשך »

כתב ומבקר היין, אלון גונן, כותב בראשית סקירתו השבועית:
עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת: השבוע המחסור האקוטי בשתילי גפנים, מה קרה לביתן ישראל ב– PROWEIN 2017,  אחוות יקבים ישראלים בקליפורניה, ד"ר רקנאטי בד"ר שקשוקה.

את הנושאים אותם מעלה בפרטים אלון גונן בסקירתו, ניתן לרכז תחת קורת גג אחד, כעובדות הבאות:
1. קיים כאן חוסר ברשות עליונה, שתטפל תחת תחת גג אחד, משותף ויעיל, בכל יקבי ישראל, כל יקב בהתאם לגודלו ולצרכיו. אין כאן דרישה עקיפה וחובה לעמידה בתקנים ביין לשיווק מקומי, וכל אחד פועל כחפצו וכהבנתו.

2. כבר מספר קדנציות שאין בישראל שר חקלאות "אמיתי" המטפל בכל רמ"ח אבריו בחקלאות המקרטעת בארץ. יין גדל בכרם, ויין זו חקלאות, כמוהו כמשתלות הגפן.

3. אין שיתוף פעולה אחד בין כל יקבי ישראל, וכל יקב דוחף לכיוון של העצמתו הפרטית והגדלת מכירותיו. יש מספר התארגנויות קטנות, שהן כטיפת אלכוהול בים היקבים שלנו.

אנחנו, העומדים מהצד, כאלה שבאמת אכפת לנו מנושא ענף היין, כבר מתריעים ומעלים רעיונות אינספור, תקופה ארוכה, שכאילו נכתבים על קרח, ונמסים מהר, ללא שבאמת יעניינו את אלה שהדברים מופנים אליהם בכזו רצינות.
עדיין לא קם בעל כוח ויכולת שבאמת יכול ורוצה לעשות סדר במאות ה"מדינות" הקטנות שלנו, שהיין והכרמים בהם הם חלק מחיים של אנשים, אוהבי ישראל.
ידוע, כמובן, שהרבה יותר קל וזול להציע ולהעלות עובדות בכתב מאשר לבצעם ולשפר מצבים במציאות, אבל תפקידו זה להתריע עוד ועוד.

אלון מתריע על חוסר בייבוא זנים נקיי וירוסים לארץ ומחסור בחוות ריבוי.

יש בארץ למעלה מ10 משתלות המאושרות ע"י משרד החקלאות לספק שתילי גפן. בהן, לדעתי, יש להשקיע מאמצי טיפוח והגדלה כדי שיספקו שתילים נקיים ממחלות בכמויות הרצוייה. האם גם אצלם הושמדו כל השתילים? האם הם משווקים שתילים הנגועים כבר בוירוס המזיק?
 לרשימה המלאה  

אם אכן הוירוסים משמידים כל חלקה טובה של כרם צריך לדאוג ראשית לנטוע גפנים מזנים ומקלונים ידועים, במידה ויסופקו כראוי מהמשתלות הפזורות ברחבי הארץ, לפני שיאגו לזנים חדשים.

ובקשר לייבוא קלונים וזנים חדשים לארץ אני רוצה לספר על משק ד"ר סריג במושב מרחביה בו ביקרתי לפני כשנה:
בשנת 1995, במיזם משותף עם יקבי רמת הגולן התחילו אנשי משק סריג בייבוא, איקלום ויצור חומר ריבוי לגפן, תחום הפועל כיום באופן עצמאי ומספק חומר גלם איכותי למשתלות הגפן.

לגידול חומר הריבוי נבחרו זנים (וכנות) נקיים מוירוסים שהובאו מצרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל וארה"ב, חלקם ייחודיים ובלעדיים למשק סריג. כיום נטועים בחלקת האם עשרות זני ענבי יין וענבי מאכל ייחודיים רבים.

כחלק מתהליך האקלום וגידול חומר הריבוי מבוצע תהליך מעקב קפדני אחר הפרי, הכולל מעקבי הבשלה ואפיון תכונות הפרי.
לימוד תכונות הזנים השונים, המבוצע ע"י ד"ר פיני סריג, מדריך וחוקר גפן מזה שלושים שנה, שהוביל לבחירת זני ענבים אשר הצטיינו בתנאי המקום וניטעו באדמת העמק החל משנת 2000 בהיקף מסחרי.

הכרם המסחרי הראשון במרחביה, 25 דונם מזן Syrah 747  (קלון צרפתי), נבצר לראשונה בשנת 2003. החלקות החדשות יותר כוללות כ-70 דונם מהזנים: גרנאש, מרסלן, מוסקט קנלי וטנאט.
הנטיעה והגידול מתבצעים תוך דגש על התאמת הכנה, הזן וצורת עיצוב הגפנים (הדלייה) לקרקע ולאקלים של עמק יזרעאל על מנת לקבל ענבי יין איכותיים לייצור של יין בעל אופי "ישראלי".

גידול הענבים מתבצע תחת פיקוח של תקן  ISO 9002  ולפי הנהלים המחמירים ביותר של האיחוד האירופי.

מעניין  אם  השתילים  במשק זה גם הם נגועים בוירוס הנפוץ כרגע ברחבי המדינה, או שהוא בסח עליהם.

יש מספר יקבים שכבר מייבאים בעצמם קלונים כמו למשל אנשי יקב רמת הגולן הכותבים באתרם:
בשנת 2007 החלטנו להקים חלקת ריבוי חדשה בניהול ישיר של היקב. הוחלט לעשות זאת עם Entav-Inra.

Entav הינו בנק חומרי הגלם לגפן יין, הגדול והוותיק בעולם (נוסד ב- 1962). יש בו מעל ל- 1,200 קלונים וכנות מוגדרים.
הייחודיות של  Entav הינה שכל קלון גפן יין המוגדר באמצעותו, נמדד גם בפרמטרים של איכויות – משלב מאפייני הצמח, דרך הפרי ועד לשלב היין.

Entav אינם מספקים שתילים של גפן יין. תפקידם להחזיק את צמחי האם של כל הקלונים המוגדרים אצלם ולספק חומר גלם לחלקות האם של משתלות המגדלות חומר ריבוי.

החיבור של היקב עם Entav נוסד תוך שיתוף פעולה מלא עם השירותים להגנת הצומח, בפיקוחם ובהסכמתם והוא מושתת על סטנדרטים גבוהים ומחמירים ביותר.

את שיטות הטיפול והניהול אימצנו מ-Entav ואנו מחוייבים לעבוד על בסיס הפרוטוקולים שקיבלנו ממוסד זה. את שיטות הגידול פיתחנו בעצמנו – שיטות שמתאימות לתנאי הגידול הייחודיים שיצרנו בבית רשת.

יקב רמת הגולן מוגדר כזכיין הרשמי של Entav בישראל – הן כבית גידול של חלקת אם (גידול חומר ריבוי), והן כמשתלה.
המשתלה מספקת לא רק את צרכי היקב, אלא גם זמינה וערוכה לספק את צרכי כל היקבים המבקשים לרכוש גפני יין איכותיות.

מסקנתי הברורה היא כמסקנת אלון גונן:
יש לאפשר במהירות להקים עוד חוות ייבוא וריבוי פרטיות, תחת פיקח מחמיר ולעזור לפיתוח ולקיום חוות קימות. אבל מי יהיה זה שיאשר? האם יתנו לו באמת לאשר?

 

 –  ProWein 2017"   מי יהיו שם מישראל ובעיקר מי לא" , כותב אלון גונן על התערוכה בגרמניה.
"לפני שנתיים סילקו משם את מכון היצוא, לפני שנה סילקו את "זג יינות", והשנה סילקו גם את שאר היקבים. השתלטות עוינת !!!"
שוב חוזר הנושא השיגרתי הנודע: לשלוש מאות יקבי ישראל, אין אבא אמא משותפים. כמעט כל אחד עושה כרצונו, במטרה להוביל עצמאי בענף, ללא התחשבות באחרים. יש כמובן יוצאי דופן מועטים מאוד, שהתאגדו יחד.
לאנשי מכון הייצוא אינטרסים הידועים וברורים רק להם. ליקבים הם עוזרים מעט מאוד.
אנשי המועצה לגפן היין אולי מטפלים בכורמים ובכרמים, אך השפעתם לא ניכרת בארגון היקבים ובעזרה להם, כקבוצה אחת.
היקבים הגדולים חושבים, כרגיל, בעיקר על עצמם ועל היפטרות מהירה ממלאים במחסניהם.
צריכת היין בארץ נשארת יציבה כבר שנים רבות. עולם כמנהגו נוהג וממשיך לגרום לכך.
אני בטוח שאילו הייתה צריכת היין עולה משמעותית, כאן, לא היה צריך כל כך לחשוב על הייצוא.

אז מה עושים להגדלת הצריכה על חשבון האלכוהול המזיק? בעצם מה זה חשוב לייעץ, בין כה וכה זה לא מעניין את היקבים להקשיב. עובדה !!!
אלו בדיוק הסיבות ששוב לא יהיה ב- –  ProWein 2017ליד ביתנים גדולים מרחבי העולם, מעוררי חשק ללגימה, גם ביתן ישראלי מרשים עם המון יינות משובחים מארץ הקודש שבה גם נולד ישו וגם נולדו סיפורי התנך.

אלון כותב:
"לצערנו מה שלא עושים משרד החוץ ומשרד ההסברה עושים גופים פרטיים. לתעשיית היין הישראלית יש הרבה בעיות, אבל כאשר רואים ושומעים על שיתופי פעולה כאלה, הלב מתמלא בגאווה על שהאנשים שנמצאים בתעשייה באמת ובתמים אוהבים אותה.
ויקטור שונפלד – יינן ראשי של רמת הגולן, ערן גולדווסר – יינן יקב יתיר, והאגרונומית של יקב תבור – מיכל אקרמן, נסעו "לשמוע ולהשמיע, ללמוד וללמד, לתת ולקבל, ובשורה התחתונה לייצג את תעשיית היין המצליחה בישראל".
כאשר רואים ושומעים על שיתופי פעולה כאלה, הלב מתמלא בגאווה"

יוזמה פרטית, חברים. מדוע, משרדי החוץ, החקלאות וההסברה לא תומכים ומעודדים עוד שגרירים נהדרים ואהובים כאלה? ככה !!!

"יקב רקנאטי – מיין ים תיכוני אני מצפה שיהיה משופע בפנינים אבל שלא יחסר בו חצץ"
כותב אלון.
גילוי נאות שלי:
כשהחנתי את מכוניתי בסמטאות יפו המוזנחות, עם הבתים הישנים, וצעדתי לעבר ד"ר שקשוקה למסיבת השקת יינות יקב רקנאטי מבציר 2015, הייתי בטוח שהפעם סוף סוף נלגום יינות טעימים וקלילים שמחירם שווה לכל כיס, והם כל כך מתאימים לאזור ולמבקריו.
אבל… טעיתי בגדול. היינות הטובים של רקנאטי יהיו טובים יותר רק בעוד מספר שנים, אחרי התיישנות בבקבוקים, והמחירים 119 ש"ח ו149 ש"ח.  לא מתאימים להמון כיסים.
מזמן כבר הבנתי ששוק היין הגדול הפוטנציאלי בישראל, באחוזים, מעדיף יינות קלילים וטעימים שמחירם עד 50 ש"ח לבקבוק.
הקהל הפוטנציאלי הזה רק הוא זה שיכול באמת להעלות את הצריכה השנתית לנפש בישראל. מתי יבינו זאת לא רק היקבים הגדולים בארץ?
אה כן, שקשוקה ספוגה בחלה טריה, היא מאוד טעימה !!!

לחיים !!!
 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *