"הגנה אזורית" – תחימת אזורי יין בישראל לאן?

23/01/2017
פרופ' עמוס הדס המשך »

מוצרים רבים נודעו ביחודם, בעבר כמו גם היום, על בסיס איכותם, יחודם האזורי (מסורות האזור הכוללות שיטות גידול וייצור מוצרי משנה) וכמאפייני תרבות מקומית. במיוחד הובלט הקשר בין מוצרי האזור החקלאיים (גבינות, בשר, יינות, לחמים ועוד) לבין אקלים המקום, הקרקעות ושיטות הגידול של המוצר החקלאי ועבוד מוצרי המשנה ממנו.

בשנים האחרונות מצוינים אותם מוצרים ב"ציוני מקור", או, "ציון גיאוגרפי". ציונים אלה מעוגנים בחוקים ותקנות מקומיות, לאומיות ובין לאומיות, ומציינים במישרין ובעקיפין את אחריות גופי ממשל על המצוין על תויות המוצר, על בקרת ייצור, פיקוח על התקנות הקובעות ציוני אזוריות ואכיפת התקנות ברמה לאומית ובינל"א. בחלקם יכללו ציוני המקור או הציון הגיאוגרפי של המוצרים הגדרות איכות מבוקרת ומוכחת של המוצר ובחלקן אין ציון איכות. ל"ציון המקור" או "הציון הגיאוגרפי", חשיבות רבה בקידום מכירות, שמירה על זכויות יוצרי המוצר ובסיס מידע אמין ובדוק לצרכני המוצרים.

למרות החשיבות הרבה בכל הקשור לחקיקה ותקינה לגבי "ציון המקור", או "הציון הגאוגרפי" למוצרים בארץ בכלל ולגבי יין בפרט, הטיפול בהם לקה ועדין לוקה בחסר, או אולי בהזנחה במודע ובכוונת מכוון. העיסוק בתחימת אזורי היין בישראל אינו נושא חדש.

הדיון בו החל בשנות ה- 70 למאה הקודמת בשל לחץ השוק האירופי. כתוצאה מלחץ חיצון זה, נתחמו מספר אזורי ייין. מאז נטעו, נעקרו ושוב נטעו כרמי יין רבים ששטחם כיום עומד סביב 55,000 ד' ואולי מעט יותר. כמויות היין המיוצרות גדלו, על תויות הבקבוקים החלו לבצבץ "אזורי יין", שלא נקבעו בתקנות כמו גם הגדרות איכות יינות שרירותיות פרי גחמת היצרן.
נסיונות מאוחרים יותר לתיחום מחודש של אזורי היין בישראל נבלמו באיבם או לאחר הגשת טיוטות ראשוניות.

בימים אלה התגלגל לשולחני הספר הנושא את הכותרת: "הגנה אזורית – על אזורי יין ואזוריות בעולם והמלצות מעשיות לקראת חקיקה אזורית בישראל". מחברו עידן בר אלפון, הינו עו"ד ואיש יין (בוגר מגמת יין במכללת רמת גן ובוגר לימודי יין מתקדמים במסגרת WSET שבלונדון). הספר דן בפירוט במספר נושאים חשובים הקשורים באזוריות ובאזורי יין, בחקיקה ותקינה מתאימות כמו גם בשטחים נוספים המעורבים באזוריות ובתחימתה.

הטקסט רחב וממצה, מלווה במובאות רבות וסימוכין רבים המאששים את הכתוב בטקסט.
עיון בחומר מחייב ריכוז ובדיקת המובאות והצלבתן. בכך עשוי החומר להיות קשה לקורא ישראלי הממהר לשורה האחרונה, או למסקנה, בעוד הדרך בה הושגה או על מה התבססה אינה חשובה בעיניו. יתרה מכך, מוכרת התכונה המאפיינת את הציבור הישראלי, שתקנות וחוקים הינם חשובים למחוקקים ולממשל ואינך צריך להשמע להם אלא לאלתר ולהתחכם ולהערים עליהם. הלא אנו "עם בעלי הראש היהודי הממציא לנו פטנטים". אכיפת חוקים הינה בעיה חמורה המוכרת במקומותינו מזה שנם רבות.

אף שהספר נועד לאנשי ענף היין, מנהלים ובעלי יקבים וכן אנשי ממשל העוסקים באמנות סחר בינל"א ואחרים כחובבי יין, אני מתקשה לומר מה יהיה היקף תפוצתו של הספר, או מי יטרח לקוראו גם אם יהיה הספר בידיו. לדעתי ככל שנתקשה ביחסי החוץ שלנו כך יקשו עלינו בכל הקשור באמנות סחר ויצוא. לפיכך ספר זה הינו חובה לכל מי שעוסק בייצור, שיווק תחיקה והתקנת תקנות בנושאי יין, ולא עוד ספר שיזכה ל"מקום כבוד" על מדף שכוח אל ואדם בספרית מי מהנזכרים למעלה כעוסקים בענף היין.

הספר מסתיים בפרק שהוא שינוי מרענן ואולי בעל תעוזה רבה ובו ההמלצות המעשיות שמביא מחבר הספר למקבלי החלטות בממשל ולמקוקקים (בכנסת, במשרדי התמ"ת, החקלאות, הבריאות, התיירות ואחרים). כמי שכתב בנושא זה במהלך שנים לא מעטות, ננזף, נדחה ברבים והושמץ, אני תקווה שהספר יעורר ענין יזעזע את אלה הנדרשים לניעור והסרת אבק, לצורך פעילות לקראת תחיקה ותיחום אזורי הין בישראל ולקידום הענף בכללו.

הספר כולל 180 עמודי דפוס וראה אור בהוצאת "אבי אסף פרסומים". מחירו 50 שקלים חדשים ונתן לרוכשו ב"בית איש הענבים" וכנראה בבית ההוצאה.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *