ארגמן של יקב יזרעאל מחנתון

19/11/2016
דוד כהן המשך »

השתפתי בערב טעימות יין ארגמן של יקב עמק יזרעאל, שנערך התל אביב.
אני פותח בנימה אישית, כבר מלכתחילה הייתי משוחד בגלל העובדה שיקב זה מתמקד בייצור יין מזן הארגמן שהוא נחשב כישראלי מאחר ופותח על ידי מומחי החקלאות של מכון וולקני משילוב של גפני הקרניאן והסוזאו מפורטוגל.

ביליתי רבות בחו״ל בשליחויות, ובביקורים ובאופן קבוע אני אישית אוהב לנסות את היין והבירה המקומית כמו גם את המאכלים המקומיים המיוחדים של המדינה בה אני נמצא. אני מניח שכמוני ישנם רבבות המאמצים התעניינות כזאת ולכן העובדה שאנחנו יכולים להציע בארץ יין שהוא משלנו עם מאפייני קרקע מקומיים, אקלים ישראלי ופיתוח של מומחינו בתחום החקלאות לגבי דידי היתה כבר כניסה ברגל ימין לטעימות הארגמן.

בצעירותי, כתלמיד תיכון במחצית השנייה של שנות השישים, במאה הקודמת, וכסטודנט בראשית שנות השבעים בכל ״חופש גדול״ עבדתי חודשיים מלאים ביקב כרמל מזרחי בראשון לציון.
כמויות ענבי הקרניאן שהיו נכנסות ליקב היו גדולות מאד ורובם, אני מניח, נועדו לייצור יין התירוש לקידוש עם ייצוא מכובד ליהודים באמריקה.
ענבי הקרניאן זכורים לי אמנם כמתוקים אך בלתי אכילים בנוחות. כמובן שאינם ענבי מאכל, אך בניגוד לענבי יין אחרים קליפתם עבה ותוכם מלא גרעינים ואינם מסתדרים טוב עם החך. ענבי אליקנט למשל למרות שגם הם ענבי יין בלבד היו טעימים ונעימים.

התחלתי בהקדמה ארוכה אך עובדות אלו גרמו לי לסיפוק שהנה יש לנו משהו ישראלי יין בוטיק מכובד עבורינו ועבור הגויים המתארחים במלונות היוקרתיים שלנו ואכן אמר לנו יהודה נהר, יינן ומבעלי היקב, כי ניתן למצוא את היין שלהם במלון ולדורף אסטוריה בירושלים וברשת מלונות דן.

התחלנו את הטעימות עם הארגמן משנת בציר -2012 , שהייתה השנה הראשונה לייצורו, ובערב הטעימה, כנראה,  נפתח  גם הבקבוק האחרון שהיה ברשות היקב.

ארגמן של עמק יזרעאל

האנולוג והיינן ארי ארל, שהגיע מעמק הנאפה בקליפורניה, תאר לנו באנגלית כי השנה הראשונה הייתה מעין ניסיון וכי רמת האלכוהול אחרי התסיסה הגיעה לרמה של 12.8%. חשתי כאילו ארי לא היה שבע רצון אז ב-2012 אך היין משנה זאת ערב לחיכי ואם כך הדבר הרי שזוהי בשורה טובה.

יהודה הסביר כי ביין הסוזאו יש חמיצות פורטוגזית מסוימת ובשילוב עם הקרניאן נוצר משהו ייחודי, כפרי אם תרצו לכנות זאת כך.
זן הארגמן בארץ באקלים החם שלנו יכול להגיע להבשלה טובה כשהוא שומר על חומצה טובה וזה מה שמחפשים ביין ישראלי שלא יאבד יותר מדי חומצה וישמור על רעננות.

לסיום הטעימה של בציר 2012 נאמר כי גידלו אותו בגבעת ניר ויצרו כמות של 400 בקבוקים בלבד.
בבציר 2013 בוקבקו כבר 1,200 בקבוקים והתסיסה היתה יותר מוצלחת והיגיע ל-14.5% במיכלים של 1,000 ליטר והבציר היה ידני בלבד.

המשכנו עם בציר 2014 עם יין ארגמן 100% , שהתיישן 22 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, שמצא חן בעיניי במיוחד עם שילוב שוארמת הטלה שהוגשה לנו.
לדברי ארי, העובדה שמיקום הכרם בשפלת החוף בגבעת ניל״י, העניקה ליין תנאים אידאליים של יין רענן עשיר בטעמי פרי ותבלינים עדינים עם סיומת פרחונית וארוכה.
כאן נשמרה החמיצות שהעניקה ליין מידה מסוימת של נוקשות חוויתית מודגשת אשר משאירה מרכיבים ארומטיים ביין.
היין תסס במיכלים קטנים בחביות עץ קטנות.

איפה קונים את הקריניאן של עמק יזרעאל? שאלתי.
הוא  נמכר רק בסיטונאות ענו יהודה וארי אך את בציר 2015 אפשר יהיה כבר להשיג ברשתות השיווק.
טעמנו גם את בציר 2015 שעדיין לא בוקבק ויצאתי בהרגשה שארכוש לי מספר בקבוקים לצריכה עצמית ולמתנות לחברי שמעבר לים.

הייתה לי שיחה נעימה עם יהודה נהר, מהבעלים והיינן, שסיפר לי שהוא ירושלמי שלמד קולנוע בבית הספר לאומנויות הסמוך לגן הפעמון בירושלים וכך גם אחיו שממשיך במקצוע אך הוא נפל שבי באהבתו ליין וזנח את תחום הקולנוע ונתון כולו בארגמן.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *